בראיון מקיף שהעניק לעיתון הבריטי "פייננשל טיימס" לקראת סיום כהונתו, תיאר גוטרש עולם הנמצא בעיצומו של עיצוב מחדש; עולם שבו ההגמוניה האמריקנית שוקעת, ומעצמות העל נאלצות ללמוד בדרך הקשה את גבולות הכוח שלהן. לדבריו, הסדר העולמי הישן שאפיין את העידן שלאחר המלחמה הקרה מפנה את מקומו למציאות רב-קוטבית מורכבת, המאיימת להידרדר לעימות חזיתי ומסוכן אם המוסדות הבינלאומיים לא יעברו התאמה דחופה.
"הגיע הזמן שמעצמות העל יבינו את מגבלות כוחן," הצהיר המזכ"ל בראיון, כשהוא מצביע על שרשרת של משברים גלובליים שבהם הכוח הצבאי המסורתי של אותן מעצמות כשל בניסיונו לכפות מציאות.
המזרח התיכון בוער: עזה, ישראל והמשבר האיראני
בכל הנוגע למלחמה בעזה, גוטרש לא חסך בביקורת גם כלפי יוזמות מדיניות חיצוניות. הוא ביטל את חשיבותה והשפעתה של "מועצת השלום", גוף שהקים נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בשנה שעברה במטרה מרכזית להשיג הסכם בין ישראל לחמאס, והצביע על חוסר הצלחתה המוחלט לקדם פתרון או לעצור את הלחימה.
שקיעת המעצמות, שיתוק מוסדי ועליית כוחות חדשים
המזכ"ל הודה בכאב כי מועצת הביטחון של האו"ם נותרה "משותקת לחלוטין" לנוכח העובדה שארצות הברית ורוסיה מנצלות פעם אחר פעם את זכות הוטו שלהן לקידום אינטרסים צרים. הקיטוב הזה מותיר את האו"ם חסר השפעה גם בזירות מדממות נוספות, דוגמת מלחמת האזרחים בסודאן, שם שחקנים חיצוניים מנצלים את הקיפאון המוסדי כדי להתערב בלחימה. "תחושה של חסינות שוררת כעת בעולם," הזהיר, והסביר כי לארגון אין כיום מנופים ויכולת לאיים בסנקציות ממשיות על מדינות סוררות.
אזהרה: "התוצאה הייתה מלחמת עולם"
למרות הקשיים, גוטרש רואה נקודת אור ותקווה בעלייתן של "מעצמות הביניים", דוגמת הודו ומדינות המפרץ העשירות, שמשנות הלכה למעשה את מאזן הכוחות הגלובלי. עם זאת, הוא חתם את הראיון באזהרה היסטורית מהדהדת: אם מוסדות כמו האו"ם, קרן המטבע והבנק העולמי לא יעברו רפורמה מקיפה וישקפו את יחסי הכוחות של ימינו במקום את אלו של שנת 1945, העולם עלול לגלוש לכאוס. "בל נשכח שאירופה לפני מלחמת העולם הראשונה הייתה רב-קוטבית," הזכיר המזכ"ל, "אך בהיעדר מוסדות ניהול מולטילטרליים, התוצאה הייתה מלחמת עולם".
התרעות פיקוד העורף