אחרי שמונה שנים סוערות: סאם גרונדוורג מסכם כהונה בקרן היסוד

כאשר סאם גרונדוורג מונה ליו"ר עולמי של קרן היסוד בדצמבר 2018, הוא התקשה לדמיין שתקופת כהונתו תשתרע על פני כמה מהפרקים המשמעותיים והסוערים ביותר בהיסטוריה העולמית והיהודית האחרונה - מגפת הקורונה, שהחלה במרץ 2020, פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022, והתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ולאחריה מלחמת שבע החזיתות של ישראל.

עם סיום כהונתו בת שמונה השנים כראש הארגון, גרונדוורג, שמגיע מרקע בדיפלומטיה, משפטים ופיננסים, אשר בקרוב יחזור למגזר הפרטי, מהרהר באירועים המכובדים שהתרחשו, הקשיים שהציבו בפני הארגון, וכיצד קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל שרדה ואף שגשגה בתקופה זו.

בהתחשב בשלושת האירועים הללו, גרונדוורג אומר: "נגיף הקורונה היה חסר תקדים בעולם, ועבור ארגון כמו שלנו, שהוא אחד המוסדות הלאומיים המייסדים שעוסק בעיקר בגיוס כספים ובקשר עם קהילות יהודיות ברחבי העולם וידידים לא יהודים אחרים של ישראל, הוא הפך את הכל על פיו מבחינת אופן פעולתו, שהוא באמצעות פגישות פנים אל פנים, אירועים רבים, עם קרוב ל-30 שליחים ברחבי העולם בקהילות השונות, קמפיינים וקריאות."

למרות המגפה, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל נאלצה להמשיך לפעול, לגייס כספים ולחזק את קשריה עם קהילות יהודיות ברחבי העולם בתקופה שבה כולם הרגישו מבודדים ובודדים.

"המשבר הזה באמת גרם לנו להסתגל מחדש לחלוטין למציאות החדשה בתקופה זו ולעשות יותר באופן דיגיטלי כדי לנסות ליצור קשר עם התורמים, הפעילים, הקהילות והקמפיינים שלנו ברחבי העולם באמצעים דיגיטליים, באופן וירטואלי", אומר גרונדוורג. "עשינו זאת בהצלחה רבה והצלחנו להתמודד ולהילחם בתקופה המאתגרת להפליא הזו בצורה שלא באמת פגעה בתוצאות גיוס הכספים שלנו."

בהתייחסו למתקפה הרוסית על אוקראינה, גרונדוורג מציין כי המלחמה עקרה מיליוני אנשים, כולל עשרות אלפי יהודים החיים באוקראינה. קרן היסוד, שעבדה עם הסוכנות היהודית, סייעה לפליטים יהודים מהסכסוך, ויהודים רבים מאוקראינה ומרוסיה עלו ארצה בתקופה זו. "מספרי העלייה זינקו בן לילה", הוא אומר. "שיעור העלייה השנתי הממוצע עד לנקודה זו במשך 25 השנים האחרונות היה כ-30,000. בשנה אחת הוא עלה לכ-75,000."

קרן היסוד גייסה בהצלחה קהילות וקמפיינים יהודיים ברחבי העולם כדי לספק סיוע נחוץ לפליטים יהודים באוקראינה וברוסיה. "זה היה מדהים ומעורר השראה לראות איך הקמפיינים והקהילות שלנו ברחבי העולם ניגשו למשימה", משתף גרונדוורג.

המשבר הקשה ביותר מבין שלושת המשברים, הוא מודה, היה מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר ומלחמת חרבות הברזל. "הטבח ב-7 באוקטובר היה האירוע הגרוע ביותר עבור העם היהודי מאז השואה, עם ההרס המתמשך וההשפעה על הקהילות בדרום, בצפון, וכמובן, כל נושא החוסן, הפרעת דחק פוסט-טראומטית וטראומה", אומר גרונדוורג. "קהילות ברחבי העולם נטשו הכל. ורק מנקודת מבט מספרית, הגיוס הפילנתרופי היה פשוט לא פחות ממעורר יראה."

בתיאור המונח, גרונדוורג אומר כי פיגועי ה-7 באוקטובר עוררו מעורבות מחודשת בקרב יהודים ברחבי העולם. "קרן היסוד, ארגונים יהודיים אחרים ומדינת ישראל חייבים לבנות על המומנטום הזה - ולקבל בברכה את היהודים הרבים המחפשים כעת קשר עמוק יותר לישראל, זהות יהודית חזקה יותר וביטוי פעיל יותר לא רק של יהדותם, אלא גם של ציונותם", הוא אומר.

"תמיכה זו מדהימה עוד יותר", מוסיף גרונדוורג, "כשחושבים על הצרכים של הקהילות המקומיות בשטח, במיוחד עם עליית האנטישמיות. אין ספק שמאז ה-7 באוקטובר אנו עדים לגל אנטישמיות בקנה מידה גדול יותר מכל דבר שראיתי בימי חיי. אלה לא רק ההתקפות האכזריות בסידני, מנצ'סטר ובמקומות אחרים. זוהי גם תחושת הבגידה העמוקה שחשים יהודים ברחבי העולם - נטושים על ידי אנשים ומוסדות שבעבר ראו בהם בעלי ברית. זה פגע עמוקות בתחושת הביטחון שלהם, הן פיזית והן ברמה הבסיסית ביותר של זהות ושייכות. כמוסד לאומי וכעם אחד, יש לנו אחריות לעמוד לצד אחינו ואחיותינו בתפוצות ולסייע להתמודד עם אתגר זה."

אחד הרגעים המרגשים ביותר לאחר ה-7 באוקטובר, נזכר גרונדוורג, היה ביקור באזור הדרום של ישראל, ימים ספורים לאחר הפיגוע, עם משלחת בכירה מהנהגת קרן היסוד העולמית. הקבוצה נסעה דרך הדרום ונפגשה עם מנהיגי ערים ותושבים שנפגעו מהטבח. "היו רגעים רבים כאלה שתמיד יישארו איתי", הוא אומר.

גרונדוורג מציין כי לקח מתמשך אחד ממשברים אלה הוא הצורך של מנהיגים להסתגל לנסיבות חדשות. "זה הראה לנו ולימד אותנו שעלינו להיות גמישים. עלינו להיות גמישים ולהיות מוכנים באמת להסתגל, להתאים את עצמנו ולשנות את עצמנו למציאות בשטח."

לקח חשוב נוסף שניתן ללמוד מסכסוכים אלה, הוא אומר, הוא החשיבות של שמירה על קשר עם קהילות יהודיות בתפוצות. גרונדוורג נזכר במאבק על רפורמת המשפט שהתנהל לפני פיגועי חמאס, ואמר: "ראינו ניגוד חריף. זמן קצר לפני ה-7 באוקטובר, חלה ירידה חדה בתוצאות גיוס התרומות שלנו. זה לא היה בגלל שהקהילות נקטו עמדה בעד או נגד הרפורמות. זה היה פשוט בגלל שהן הרגישו וראו את הפילוג הזה בחברה הישראלית, וזה גרם להן לעצור ולקחת צעד אחורה. אבל ברגע שהמשבר פגע והטבח הנורא של ה-7 באוקטובר, כל זה נשכח מיד, והתגובה הייתה גורפת. אני חושב שזה גם מלמד אותנו ששמירה על הקשרים האלה ושמירה על הקשר חשובים, כמו גם חשיבות האחדות. זה בסדר לקיים ויכוח ואפילו ויכוח סוער וחילוקי דעות, אבל כשיש פילוג אמיתי בחברה הישראלית, זה פוגע בקשר בין ישראל לתפוצות."

גרונדוורג גאה במה שהשיג במהלך שמונה שנות כהונתו, הן בהישגיו והן ברלוונטיות הגוברת של הארגון. "אני גאה מאוד בעובדה שאחרי שמונה שנים בקרן היסוד, היא חזקה ובריאה יותר מבחינה כלכלית. היא רלוונטית מתמיד, לא רק ברחבי העולם בקהילות ובקמפיינים שלנו, אלא במיוחד בחברה הישראלית.

קרן היסוד פועלת בשטח ברחבי ישראל, ומסייעת בבניית מעונות יום, מרכזים קהילתיים, מתקנים לקשישים, כפרי נוער ואפילו מקלטים. יתר על כן, גרונדוורג מוסיף כי יש לה נוכחות משמעותית בקרב מקבלי החלטות בישראל, מראשי ערים ועד ראשי רשויות מקומיות.

רקע זה, ועבודתו בקרן היסוד, הוא מסביר, נתנו לו הערכה גדולה יותר לתפוצות שאינן אמריקאיות, שכן הארגון עובד עם כל קהילות התפוצות מלבד ארצות הברית. "פיתחתי רגישות אמיתית לעובדה שחשוב לא לקחת כמובן מאליו את הקולות מהתפוצות שאינן אמריקאיות, בין אם מדובר בקנדה, אירופה, אוסטרליה או דרום אמריקה."

גרונדוורג אומר שבמהלך עשרים השנים האחרונות הוא ראה את היחסים בין התפוצות למדינת ישראל מתפתחים. בעבר, הוא מסביר, היחסים היו חד-צדדיים יותר, בכך שקהילות התפוצות נקראו לספק תמיכה לישראל. כיום, אומר גרונדוורג, מדובר בכביש דו-סטרי יותר, כאשר ישראל עוזרת לקהילות התפוצות להפוך לחסינות יותר ומסייעת להן בתחומים כמו מאבק באנטישמיות וחינוך. "כדי שתהיה ישראל חזקה, צריך קהילות תפוצות חזקות, וכדי שתהיה קהילות תפוצות חזקות, צריך ישראל חזקה." אחת הסיסמאות העיקשות של קרן היסוד היא שהארגון הוא 'למען עם ישראל'. בהתחשב במאמצי צוות הארגון, אומר גרונדוורג: "אנחנו תמיד אומרים שזה למען העם, אבל זה גם למען העם. אני רוצה להביע את תודתי לאנשי המקצוע של קרן היסוד, בראשות מנכ"לית הארגון, עדנה ויינשטוק-גבאי, איתם עבדתי בשיתוף פעולה הדוק. הזכרתי את העובדים בישראל ואת השליחים שיש לנו בחו"ל. זו לא רק עבודה עבורם; יש תחושה אמיתית של שליחות, מחויבות ומסירות במשברים האלה, במיוחד במלחמה הזו. זו הייתה זכות וברכה לעבוד איתם." גרונדוורג מביע את תודתו למנהיגי קרן היסוד, פעילים ותורמים בחו"ל, ומציין את שלושת יושבי ראש מועצת הנאמנים העולמית של הארגון במהלך כהונתו: דיוויד קושיצקי (2014-2019), סטיבן לואי AM (2019-2024), וברוס לבוף, שהחל את כהונתו בשנת 2024.

בסיום הראיון שלנו, גרונדוורג מאחל ליורשו, אלי ורד חזן, הצלחה רבה בתפקידו החדש, ומביע את אופטימיותו לעתיד. "אני אישית, ואני חושב שעבור העם היהודי, אני חושב שאנחנו תמיד צריכים להיות אופטימיים. קל להסתכל על הכוס כחצי ריקה, ואולי כיהודים, אנחנו נוטים לעשות זאת.

"אבל אני חושב שכאשר אנחנו לוקחים צעד אחורה, ואנחנו מסתכלים על העובדה שאנחנו חיים בתקופה שבה עברו רק כמה דורות מאז שהייתה לנו מדינת ישראל המודרנית. אם משווים זאת לכל הדורות שלפני כן, שבהם אלו שלפנינו יכלו רק לחלום על מדינת ישראל ריבונית, עלינו להבין שזה מגיע עם אחריות עצומה, וזו זכות אדירה. העתיד אכן נראה מזהיר. זה לא שישראל מושלמת ושהחברה הישראלית מושלמת. כמו כל חברה אחרת, יש לנו פגמים. אבל כעם, ולראות איך התגברנו על האתגרים שראינו בעשור האחרון, ובוודאי בשמונה השנים האחרונות שאני בתפקיד, זה רק נותן לי סיבה להיות אופטימי לגבי העתיד."