המדינה המוכרת באירופה הולכת למשאל עם - וזה מורכב הרבה יותר מכך

חשוב להדגיש כי אין מדובר בהצבעה על הצטרפות מיידית לאיחוד. אם מחנה ה"כן" ינצח, הממשלה תודיע לבריסל על התוצאה, תמנה צוות משא ומתן ותחדש את השיחות שנקטעו לפני יותר מעשור. הסכם הצטרפות עתידי, אם יושג, יובא למשאל עם נוסף ויידרש גם לאישור מדינות האיחוד.

מרוץ צמוד עד הרגע האחרון

הסקרים באיסלנד מצביעים על מרוץ צמוד במיוחד. סקר של מכון Maskína שפורסם השבוע העניק יתרון קל לתומכי חידוש השיחות, 51.3 אחוזים מול 48.7 אחוזים. אולם סקר Gallup שפורסם לאחר מכן הצביע על היפוך קל, 51.6 אחוזים למתנגדים לעומת 48.8 אחוזים לתומכים. בשני המקרים הפער אינו מובהק סטטיסטית, ולכן שיעור ההצבעה עשוי להיות גורם מכריע.

בתקשורת האיסלנדית מציינים גם פער גאוגרפי: תושבי אזור הבירה רייקיאוויק נוטים יותר לתמוך בחידוש המשא ומתן, בעוד שבאזורים הכפריים ניכרת התנגדות גדולה יותר.

הדיג, הקרונה והחשש מאובדן שליטה

הוויכוח המרכזי אינו עוסק רק בזהות אירופית, אלא בשאלות כלכליות מוחשיות. איסלנד חברה באזור הכלכלי האירופי ונהנית כבר כיום מגישה לשוק המשותף, תוך אימוץ חלק גדול מחקיקת האיחוד. תומכי ההצטרפות טוענים כי המדינה ממילא כפופה לאלפי כללים אירופיים בלי יכולת מלאה להשפיע על עיצובם.

מתנגדי המהלך משיבים כי החברות באזור הכלכלי מעניקה לאיסלנד כמעט את כל היתרונות הדרושים, בלי לוותר על עצמאות בתחומים רגישים. בראש הרשימה נמצא ענף הדיג, המהווה חלק מרכזי מהכלכלה ומהזהות הלאומית. מדיניות הדיג המשותפת של האיחוד, הקובעת מכסות וכללים לחברות, מעוררת חשש כי רייקיאוויק תאבד חלק מסמכותה לנהל את משאבי הים. הממשלה הבהירה כי השליטה במשאבי הדיג היא מבחינתה תנאי שאינו נתון למשא ומתן.

גם המטבע נמצא במרכז הדיון. התומכים מקווים כי התקרבות לאיחוד, ובהמשך אולי מעבר לאירו, תעניק יציבות רבה יותר לכלכלה שסבלה מאינפלציה ומתנודות בקרונה. גם חקלאים התומכים במחנה ה"כן" העלו בקמפיין את האפשרות להחליף בעתיד את הקרונה.

המלחמה באוקראינה שינתה את הדיון

מאז שאיסלנד הקפיאה את בקשת ההצטרפות ב־2013 השתנתה גם הסביבה הביטחונית. הפלישה הרוסית לאוקראינה, התחרות הגוברת באזור הארקטי והחשש מהתרחבות ההשפעה הרוסית והסינית בצפון האוקיינוס האטלנטי החזירו את שאלת הקשר עם אירופה למרכז הבמה.

איסלנד חברה בנאט"ו ומחזיקה בהסכם הגנה עם ארצות הברית, אך בשיח הציבורי עלתה גם שאלת אמינותה העתידית של וושינגטון. במחנה התומך טוענים כי קשר הדוק יותר עם האיחוד יחזק את ביטחון המדינה ואת יכולתה להתמודד עם איומי סייבר ותשתיות. מנגד, בעימות האחרון בטלוויזיה האיסלנדית הדגישה מנהיגת מפלגת העצמאות, גודרון הפסטיינסדוטיר, כי נאט"ו והסכם ההגנה עם ארה"ב הם עמודי התווך של ביטחון המדינה וכי אין סימנים לכך שוושינגטון או הברית מתכוונות לסגת ממחויבויותיהן.

איסלנד הגישה בקשת הצטרפות לאיחוד ב־2009, לאחר המשבר הפיננסי, ופתחה בשיחות רשמיות ב־2010. עד שההליך הוקפא ב־2013 נפתחו 27 פרקי משא ומתן ו־11 מהם נסגרו זמנית. כעת, אם רוב האיסלנדים יצביעו "כן", אחד מתהליכי ההצטרפות הקפואים והממושכים באירופה עשוי להתעורר מחדש.