מרץ ציין שכ-20% מהמצביעים עדיין מתלבטים, וסירב להתחייב כיצד תפעל מפלגתו אם תסיים במקום השני. "לא אשער היום מה יקרה ביום שאחרי", אמר, אך התחייב: "נעשה הכול כדי למנוע מסקסוניה-אנהלט ליפול לידי הקיצונים. זה נכון לגבי ה-AfD וגם לגבי מפלגת השמאל". כשנשאל על הבטחתו הישנה לקצץ בחצי את כוח ה-AfD, השיב כי אמר זאת לאחרונה ב-2018 וכי מאז "הרבה מאוד השתנה".
הקנצלר הציג את מדיניות ההגירה כהישג מרכזי. לדבריו, הממשלה הפחיתה בתוך מעט יותר משנה את הנתונים ביותר מ-60%, ולכן הנושא, שהיה מרכזי בבחירות הפדרליות ב-2025, כמעט אינו נוכח כעת במערכות הבחירות במדינות המחוז. "ביצענו שינוי כיוון במדיניות ההגירה", אמר, וטען כי מדובר "במדיניות ממשלתית מוחשית", ולא בעוד הכרזה שלו.
בנוגע לכלכלה, מרץ אמר כי הוא רואה התאוששות איטית: "הכלכלה מתחילה בהדרגה לצבור תנופה, ואנחנו חוזרים אט אט לצמיחה". הוא העריך כי לגרמניה פוטנציאל גדול מכפי שהיא מנצלת כיום, והצביע על בינה מלאכותית, עסקים בינוניים, מקצועות מלאכה, טכנולוגיה רפואית ותעשיית התרופות כמנועי צמיחה. כשנשאל אם בעתיד יידרשו הון ורכוש לממן חלק גדול יותר מהמדינה, השיב כי זו "שאלה מעניינת ומרתקת" שאין בידיו עדיין תשובה עליה.
בדיון על משק האנרגיה סירב מרץ לנקוב בשיעור שבו חייבים מחירי החשמל לרדת, אך אמר כי גרמניה זקוקה לרמה תחרותית בזירה הבין לאומית. הוא התנער מההחלטה לסגור את הכורים הגרעיניים: "אני לא אחראי לסגירת תחנות הכוח הגרעיניות בגרמניה. אני לא הייתי עושה זאת". לדבריו, המדינה סגרה מקורות ייצור לפני שהקימה חלופות. יעד הפסקת השימוש בפחם ב-2038 נותר בעינו, אך תחילה יש להקים תחנות כוח חלופיות.
מרץ הודה כי שינוי עמדתו לאחר הבחירות והסכמתו להגדלת החוב היו "משכנתה כבדה על אמינותי האישית". לדבריו, ניתן יהיה להצדיק את המהלך רק אם גרמניה תחזור לצמוח. הוא הגן גם על הזינוק בהוצאות הביטחון: "מה יועיל לנו קצבת ההורים הטובה ביותר אם נאבד את חירותנו והשלום באירופה יהיה בסכנה?" לדבריו, "חירות ושלום הם העדיפות".
התרעות פיקוד העורף