"מענה למל"טים הטורקיים"
המסגור הבולט ביותר בתקשורת היוונית הוא העימות האפשרי עם טורקיה. "פרוטו תמה" קבע בכותרתו כי "מגן אכילס משנה את הנתונים בים האגאי", והציג את המערך כניסיון של אתונה לנטרל את היתרון שצברה אנקרה בתחום המל"טים. עם זאת, העיתון הדגיש כי המערכת "אינה הופכת את יוון לבלתי פגיעה" וכי שום מערך הגנה אווירית אינו יכול להבטיח הגנה מוחלטת מפני מתקפה רחבת היקף.
רדיו אתונה 9.84 תיאר את העסקה כ"משוואת הרתעה חדשה בים האגאי ובמזרח הים התיכון". לפי הפרשנות שפורסמה בו, "יוון אינה רק קונה נשק ישראלי, אלא מאמצת במידה משמעותית את תפיסת ההגנה האווירית הרב־שכבתית של ישראל", תוך התאמתה לגאוגרפיה של האיים ולצרכים המבצעיים היווניים. עוד נטען כי הבחירה בישראל מבטאת "התכנסות אסטרטגית בין אתונה לירושלים".
שלוש שכבות הגנה ישראליות
סקאי ו־To Vima התמקדו במבנה הטכנולוגי של העסקה. בלב המערך יוצבו David’s Sling לשכבה ארוכת הטווח, Barak MX לשכבת הביניים ו־SPYDER להגנה קצרת ובינונית. המערכות יחוברו למכ"מי ELM-2084 ולמערך שליטה ובקרה משותף, וישולבו עם סוללות הפטריוט, מטוסי רפאל ו־F-16 Viper והפריגטות מדגם בלהרה שכבר נמצאים בשירות יוון.
לפי "אפסין", ההסכם כולל שתי סוללות של David’s Sling, עשר סוללות SPYDER-AiO ושישה משגרי Barak MX. העיתון המזוהה עם השמאל כתב כי ההגנה האווירית היוונית "עוברת לעידן אחר", משום שהמערכות הישראליות יחליפו בהדרגה מערכות רוסיות ותיקות, ובהן S-300, TOR-M1 ו־OSA, וכן את מערכת HAWK האמריקנית.
גם התקשורת היוונית מדגישה כי אין מדובר ברכישת כיפת ברזל. To Vima הסביר כי הגאוגרפיה היוונית, המרחקים הגדולים והצורך להגן על איים ותשתיות מחייבים מערכות בעלות טווחים ארוכים יותר, המסוגלות להתמודד עם מטוסים, מל"טים, טילי שיוט וטילים בליסטיים.
המחיר אינו אחיד בדיווחים
מרבית האתרים מעריכים את שווי התוכנית בכ־3.1 מיליארד אירו, אולם המספרים אינם אחידים. "קתימריני" נקב ב־3.6 מיליארד אירו, ואילו רדיו אתונה 9.84 דיבר על כ־4 מיליארד. הפער מיוחס ככל הנראה להיקף התחמושת, התמיכה הטכנית ותתי המערכות הנכללים בחישוב.
סקאי הדגיש כי לפחות 25% מהעבודה, בשווי של יותר מ־700 מיליון אירו, יימסרו לכ־12 חברות יווניות. עוד דווח כי יוון תקבל גישה לקוד המקור של התוכנה, כדי להבטיח שליטה במערכות האלקטרוניות ולהפחית את התלות בישראל.
שר ההגנה היווני ניקוס דנדיאס הגדיר את "מגן אכילס" כ"חוליה חשובה ברפורמה בכוחות המזוינים ותשובה מתחייבת לאתגרים הגאופוליטיים והטכנולוגיים של תקופתנו". לדבריו, המערך מסמן מעבר "מאוסף של מערכות נשק למערכת הרתעה כוללת", שתחבר ספינות, מטוסים, כוחות יבשה, מערכות אוטונומיות ולוויינים לארכיטקטורה רשתית אחת. דנדיאס הסביר כי שם התוכנית נבחר בהשראת חמש השכבות במגנו של אכילס, המקבילות לחמש זירות ההגנה של יוון: הים, היבשה, האוויר, מרחב הסייבר והחלל. הוא הדגיש כי יוון אינה מעוניינת להישאר "רוכשת ומשתמשת פסיבית", ולכן היא דרשה השתתפות של לפחות 25% לתעשייה המקומית, העברת ידע וגישה לקוד המקור של המערכות.
בדיווחים כמעט שלא הופיעה היום ביקורת על עצם ההתקשרות עם ישראל. הדיון התמקד בתועלת הצבאית, באיום הטורקי, בהחלפת הציוד הרוסי ובהזדמנויות שייווצרו לתעשייה היוונית.