בסוריה מדובר כבר בהיקפים של מיליארדי דולרים. מתוך כ-25.9 מיליארד דולר בהתחייבויות מדווחות במסגרת כ-40 מזכרי הבנות שנחתמו בין הממשל הסורי החדש לבין חברות וקונסורציומים מהמפרץ ומטורקיה, קונסורציום קטרי-טורקי-אמריקאי בהובלת UCC Holding אחראי לשני מזכרי הבנות בשווי של כ-11 מיליארד דולר.
בלבנון, במקביל, הרחיבה קטר בהדרגה את תמיכתה בצבא המקומי. התמיכה שהחלה בסבסוד שכר התרחבה גם למימון רכבים, דלק ותשתיות, לצד הניסיון הקטרי להפוך למתווכת במסלול ההידברות העקיף בין ישראל ללבנון ולפי דיווחים גם בערוצים אזוריים נוספים. לפי הניתוח, קטר מזרימה במקביל כספים לאזורים שיעיים, ובכך עשויה לסייע בפועל לייצובו ולחיזוק כוחו של חיזבאללה.
סוריה: מנפילת אסד להשקעות ענק
בנפרד, ב-2 באוגוסט 2025 הודיעה הקרן הקטרית לפיתוח על פתיחת צינור הגז טורקיה–סוריה ועל תחילת אספקת גז מאזרבייג'ן לסוריה דרך טורקיה, בתמיכה קטרית, לצורך הגדלת ייצור החשמל בתחנת הכוח בחלב. מדובר בשני מסלולים נפרדים: אספקה דרך ירדן במרץ 2025 ואספקה דרך טורקיה באוגוסט אותה שנה.
ארבעה ימים לאחר מכן, ב-6 באוגוסט 2025, נחתמה בדמשק חבילה של 12 פרויקטים אסטרטגיים בשווי כולל מדווח של 14 מיליארד דולר, בתחומי התשתיות, התחבורה והנדל"ן. במסגרת החבילה נכלל פרויקט של כ-4 מיליארד דולר לשיקום ולהרחבת שדה התעופה הבינלאומי של דמשק עם UCC Holding. לצד זאת דווח על פרויקטים נוספים, ובהם רכבת תחתית בדמשק.
לפי הערכות של מכון הייעוץ Karam Shaar, מתוך כ-40 מזכרי הבנות שנחתמו בין סוריה לבין שחקנים מהמפרץ ומטורקיה, היקף ההתחייבויות המדווחות עמד על כ-25.9 מיליארד דולר. בתוך סכום זה, קונסורציום קטרי-טורקי-אמריקאי בהובלת UCC Holding חתם על שני מזכרים בשווי של 11 מיליארד דולר – כ-43% מכלל ההתחייבויות המדווחות. מנגד, מכון FDD בוושינגטון הזהיר כי ההתחייבויות הכספיות הנרחבות של מדינות המפרץ, ובהן קטר, לשיקום סוריה נושאות "סיכון למימון טרור", בהיעדר מנגנוני בקרה ברורים על יעדי ההשקעה.
"קטר מביאה את הארנק, טורקיה מביאה את הכוח"
לפי הניתוח של לאפין, היעד הקטרי בסוריה חורג מהשקעה מסחרית או מסיוע הומניטרי. דוחה מבקשת לעגן את עצמה כאחת המעצבות של הסדר הפוסט-אסדי, באמצעות שליטה או נוכחות ארוכת טווח בנכסי תשתית חיוניים: חשמל, גז, תעופה, תחבורה, תקשורת, בנקאות ושירותים ציבוריים.
השקעה בתחנות כוח, באספקת גז, בשדה התעופה של דמשק ובמערכת הפיננסית מעניקה לקטר השפעה על יכולתו של הממשל החדש לספק שירותים בסיסיים, למשוך הון זר ולשקם לגיטימציה ציבורית. במונחים מעשיים, לפי לאפין, דוחה אינה רק מממנת פרויקטים – היא מבקשת להפוך לשותפה הכרחית לתפקודו היומיומי של המשטר בדמשק.
ההסכם להקמת ארבע תחנות כוח וחווה סולארית אמור לספק יותר ממחצית מצריכת החשמל של סוריה לאחר השלמתם. באותה תבנית, פרויקט שדה התעופה של דמשק נערך באמצעות קונסורציום בהובלת UCC הקטרית, הכולל חברות טורקיות גדולות ובהן TAV, Kalyon ו-Cengiz.
לשיתוף הפעולה יש גם יעד גיאו-פוליטי. הוא מאפשר לשתי המדינות לצמצם את המרחב שנותר להשפעה רוסית ואיראנית בסוריה, לקשור אליהן את הכלכלה הסורית ולבנות נתיבי אנרגיה, סחר ותחבורה העוברים דרך טורקיה. עבור אנקרה, הון קטרי מממן חלק מהשאיפה להפוך את סוריה למרחב כלכלי וביטחוני המקושר אליה; עבור דוחה, הנוכחות הטורקית מספקת מנגנון הגנה, לוגיסטיקה ויכולת ביצוע שאין לקטר לבדה.
לבנון: מסבסוד משכורות למעמד של מתווכת
תמיכת קטר בצבא הלבנוני החלה שנים קודם לכן. כבר ב-2022 התחייבה דוחה ל-60 מיליון דולר לתמיכה בשכר החיילים. ביולי 2024 העבירה קטר תוספת של 20 מיליון דולר לצבא הלבנוני, ובאפריל 2025 שלחה צי נוסף של משאיות צבאיות לצד תרומה נוספת של 60 מיליון דולר למימון שכר הקצינים.
ב-26 בינואר 2026 אישר שר המדינה הקטרי לשירותי החוץ, מוחמד אל-חליפי, כי קטר תמכה במשכורות הצבא הלבנוני בארבע השנים האחרונות ברצף, וכי התמיכה עשויה להתרחב גם לכוחות הביטחון הפנימי הלבנוניים, ה-ISF. ארגון ביטחון הפנים פועל תחת משרד הפנים והוא למעשה המשטרה הלאומית וכוח הביטחון הרשמי של לבנון.
בפברואר 2026 נערך בדוחה כינוס בינלאומי לתמיכה בצבא ובכוחות הביטחון הלבנוניים בהשתתפות ארצות הברית, צרפת, מצרים, קטר וסעודיה. ב-19 בפברואר השתתף אל-חליפי בפגישת הכנה נוספת בקהיר לקראת כנס פריז לתמיכה בצבא הלבנוני. אלא שמעבר לתמיכה הכספית, קטר ניסתה במהלך קיץ 2026 להפוך למתווכת מרכזית בין ישראל ללבנון. לפי דיווחים לבנוניים ובינלאומיים, ב-19 ביוני 2026 החלו שיחות בברגנשטוק שבשווייץ, בתיווך קטרי-פקיסטני ובפיקוח או במעורבות אמריקאית, סביב מסלול הידברות עקיף בין ישראל ללבנון ובסוגיות הקשורות לחיזבאללה.
לפי דיווח בעיתון הלבנוני "אל-אח'באר", המזוהה כשופר מרכזי של חיזבאללה, במסגרת השיחות נבחנה יוזמה קטרית שבה דוחה תתווך במשא ומתן עקיף, תוך שימור מעורבותה של ממשלת לבנון הרשמית, במטרה להגיע להפסקת אש יציבה וארוכת טווח, בתיאום עם וושינגטון ותוך תיאום מול סעודיה.
כך הכסף הקטרי עלול לחזק את חיזבאללה
ניתוח שפורסם ב-16 ביוני על ידי מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון מצביע על כך שמעורבות קטר בזירה הלבנונית חצתה בשנת 2025 את הגבול שבין סיוע הומניטרי-צבאי טהור לבין מנגנון של מנוף אסטרטגי. לפי אותו ניתוח, ראש ממשלת קטר קיים ב-2025 שיחות עם מפקד הצבא הלבנוני על סיוע לצבא ולמוסדות נוספים, ושגריר קטר בביירות העביר מסרים ישירים לנשיא לבנון ולראש הממשלה, כולל מענקים קטריים שהותנו בדרישות מדיניות ספציפיות.
באוגוסט 2025 קיימו משלחות קטריות דיונים על סיוע לחשמל, למים ולצבא – הכול בתמורה לתיאום מדיני עם דוחה. לפי הניתוח, הכסף וההשפעה המדינית הקטרית בלבנון מסייעים בסופו של דבר לחיזבאללה בכך שהם מגיעים ישירות לכפרים שיעיים בדרום לבנון במקום למדינה הלבנונית. לפי לאפין, בפועל אין פיקוח ובקרה מלאים של מדינת לבנון, וחיזבאללה נמצא בכל מקרה בחזית הפעילות. מבחינת התושב השיעי, חיזבאללה עשוי להיתפס כמי שאחראי על הזרמת הכסף.
כך, לדוגמה, עוד בינואר 2026, לפני פרוץ ההסלמה הנוכחית בלבנון, ייעדה קטר 480 מיליון דולר לשיקום שלושה כפרים לבנוניים בדרום המדינה, ובהם כפר כילא ועיתא א-שעב, וכן יישובים בגזרה המערבית ובהם יארין, ג'יבין, טיר חרפא ועלמא א-שעב. בנוסף הודיעה על סכום נוסף של 400 מיליון דולר לשיקום הדרום – ללא תנאים כלשהם מצד חיזבאללה.
הסיוע הקטרי ללבנון מעניק לדוחה, לפי הניתוח, מנוף כפול: מצד אחד גישה ישירה למוסדות המדינה הלבנונית, ובראשם הצבא וכוחות הביטחון; ומצד שני יכולת להשפיע על קצב השיקום של המרחב השיעי.
מבחינת חיזבאללה, ערך הסיוע אינו בהכרח בהעברה ישירה של כספים לארגון. החשיבות נמצאת באופן שבו סיוע בלתי מותנה, או סיוע שאינו כפוף לאימות פירוק הנשק, מפחית את המחיר הפוליטי והחברתי של המשך החזקת הנשק.
ככל שתושבי הכפרים השיעיים בדרום מקבלים דלק, חשמל, תשתיות, שיקום דיור ושירותים אזרחיים, חיזבאללה יכול להציג את עצמו כמי ששומר על "ההתנגדות" ומספק הגנה, בעוד מימון חיצוני מסייע להקהות את השלכות העימות על בסיס התמיכה של הארגון. לפי הניתוח, התושב השיעי בשטח אינו בהכרח מבדיל בין המימון החיצוני לבין כסף שמקורו בחיזבאללה עצמו.
המנגנון הזה משמעותי משום שחיזבאללה אינו נשען רק על כוח צבאי. הוא מחזיק במערכת אזרחית מקבילה הכוללת את ג'יהאד אל-בינא, זרוע הבינוי והשיקום האזרחית של הארגון, לצד רשתות סיוע, מוסדות בריאות, חינוך ושירותים קהילתיים. מערכות אלה מאפשרות לארגון לייצר תלות ו"קהל שבוי".
כאשר כספי שיקום מגיעים לכפרים בדרום דרך מועצות מקומיות, קבלנים ורשתות סיוע שאין עליהן פיקוח חיצוני מספק, חיזבאללה ושותפיו בתנועת אמל יכולים להשפיע על סדרי העדיפויות, על זהות מקבלי השירותים ועל חלוקת המשאבים. לכן, לפי הניתוח, סיוע חיצוני שאינו מותנה בפירוק מאומת של תשתיות צבאיות עלול בפועל לחזק את המערכת האזרחית שבתוכה חיזבאללה פועל – גם כאשר הכסף אינו מועבר לארגון במישרין.
לכך מתווספת גם ההשפעה המדינית. קטר מציגה את עצמה כמתווכת המסוגלת לדבר עם כל הצדדים: ממשלת לבנון, הצבא הלבנוני, ארצות הברית, חיזבאללה וישראל. יכולת זו מגדילה את משקלה, אך לפי הניתוח גם יוצרת תמריץ להעדיף נוסחאות של הרגעה זמנית וניהול הסכסוך על פני דרישות נוקשות לפירוק חיזבאללה מנשקו.
בסיכום הניתוח קובע לאפין כי קטר מצטיירת לאורך התקופה הנסקרת כשחקן אזורי המבקש להמיר הון, סיוע ותיווך מדיני להשפעה מבנית ארוכת טווח. בסוריה, דוחה אינה מסתפקת בסיוע לשיקום לאחר נפילת אסד, אלא מבקשת לעגן את עצמה בליבת הכלכלה החדשה באמצעות אנרגיה, חשמל, תעופה, תחבורה, בנקאות ושירותים ציבוריים, תוך שיתוף פעולה הדוק עם טורקיה.
בלבנון, התמיכה בצבא ובמערכות האזרחיות, לצד התיווך מול ישראל, חיזבאללה וגורמים בינלאומיים, מעניקה לקטר מנוף פוליטי החורג מסבסוד שכר או מסיוע הומניטרי. אלא שדווקא רוחב המעורבות מחדד, לפי לאפין, את הסיכון המרכזי: בהיעדר תנאים ברורים, פיקוח חיצוני וקישור ממשי בין הסיוע לבין חיזוק ריבונות המדינה ופירוק תשתיות חמושות, הכסף הקטרי עלול לייצב לא רק מוסדות מדינה – אלא גם מערכות כוח של חיזבאללה.
התרעות פיקוד העורף