לדוואדי נותרו דקות ספורות לקבל החלטות גורליות. הוא הורה לכל התלמידים שנכחו במקום, כ-900 מתוך 1,643 תלמידי בית הספר, לנוס לאזור גבוה יותר. רק תלמידים בוגרים יותר בגילי 11 עד 18 נכחו במוסד באותה עת, מה שסייע לפינוי המהיר, הסביר דוואדי בראיון שצוטט בדיווח של הניו יורק טיימס.
תלמידי הגן ובית הספר היסודי היו אמורים להתחיל את יום הלימודים רק בשעה 10:00. "הם היו מספיק בוגרים כדי לברוח מיד", אמר. "לא היה אפשרי להציל את כולם אם גם תלמידי הגן והיסודי היו שם".
תלמידים שהגיעו מוקדם יותר בהסעות הונחו לעלות חזרה לאוטובוסים, והנהגים קיבלו הוראה לעזוב את האזור מהר ככל האפשר. כמה תלמידים נכנסו להלם והתעלפו, ופונו למקום מבטחים על גבי האופנועים של המורים. "חשבתי לעצמי שגם אם האזהרה תתברר כשגויה, המחיר הגרוע ביותר שנשלם יהיה אובדן של יום לימודים אחד. אבל להקל ראש בעניין עלול היה להוביל לאובדן של מאות חיי אדם", שחזר המנהל.
תוכנית הפינוי המהירה שלו אכן הצילה חיים. בסביבות השעה 09:23, כ-13 דקות לאחר שהמנהל שמע את האזהרה הראשונה, נחשול אדיר של מים, בוץ ושברים שטף את האזור. בית הספר נהרס בתוך שניות, ולפחות מורה אחד עדיין מוגדר כנעדר.
"אני כאוב מאוד לראות את בית הספר נסחף כליל", אמר דוואדי, שלמד במקום בעצמו בילדותו. "הצלנו חיים, אבל עכשיו אין איפה ללמד את התלמידים. אני כבר מודאג מאיך נוכל לחדש את הלימודים".
התרעות פיקוד העורף