יום ולילה, 5,000 משאיות ענק נושאות נפט מהמפרץ הפרסי וחוצות בשאון את המדבר הצחיח, שיירה ארוכה שעושה את דרכה לעבר הים התיכון. המשאיות החלו לנוע בין בתי הזיקוק של דרום עיראק לנמל בניאס שבסוריה באפריל האחרון, תחילה כניסוי של יצואני נפט עיראקים שביקשו לעקוף את מצר הורמוז, לאחר שתנועת המטענים בנתיב המים נעצרה בשל מלחמת ארצות הברית וישראל מול איראן.
התהלוכה היומית והצפופה של מכליות הנפט ממחישה כיצד סוריה וממשלתה החדשה פועלות כדי להפיק רווחים מעיצובן מחדש של זרימות האנרגיה העולמיות, כך מדווח העיתון "וושינגטון פוסט".
הצינור, שאורכו כ-1,600 ק"מ ועלותו מוערכת ב-5.7 מיליארד דולר, ידרוש לפחות שנתיים וחצי של עבודות בנייה. למרות שלא יוכל להחליף לחלוטין את ספינות המשא, בטווח הארוך הוא יאפשר ליצואניות לגוון את נתיבי האספקה שלהן.
עם זאת, ההשקעה בסוריה רצופה סיכונים. למרות שהמדינה שלווה ברובה, א-שרע, מחבל לשעבר המקושר לאל-קאעידה, טרם ביסס שליטה מלאה במדינה כולה, ותאי דאעש ממשיכים לבצע פיגועים מדי פעם. בנוסף, הצינור ייאלץ לעבור דרך מערב עיראק, אזור הנשלט ברובו על ידי מיליציות הנתמכות על ידי איראן.
למרות החזון האופטימי, סיור לאורך תוואי הצינור המתוכנן מזכיר שוב ושוב את ההרס שזרעה מלחמת האזרחים שנמשכה 14 שנים. תחנות שאיבה הרוסות ומחסור חמור בציוד, הון ותשתיות עדיין מעיבים על תעשיית הנפט המקומית שיכולת התפוקה שלה רחוקה מימי הזוהר. במקביל, נהגי המשאיות מתמודדים עם כבישים משובשים ותאונות תכופות, אך שומרים על מורל גבוה לנוכח הרווחים הנאים.
התרעות פיקוד העורף