הכותב מנתח את ההיסטוריה הפוליטית של נתניהו, החל מכניסתו לזירה המקומית ב-1988 ועלייתו לגדולה בזכות הופעותיו התקשורתיות המלוטשות במלחמת המפרץ ב-1991. לטענת המאמר, האסטרטגיה הקבועה של נתניהו מבוססת לאורך השנים על קיטוב מתמיד ויצירת תחושת סכנה, תוך הצגת הבחירות כמאבק של "אנחנו מול הם".
קזדאל טען שמצבו של נתניהו סבוך מתמיד. הוא מתמודד עם משפט פלילי שמרחף מעל ראשו, ואיבד לטענת הכותב את מרבית התמיכה הציבורית העולמית בעקבות המלחמה בעזה והעימות ההולך וגובר מול איראן. המאמר המוטה אף מאשים את ישראל בביצוע פשעים חמורים בעזה, ומציין כי הלחץ שהפעיל נתניהו על ארצות הברית להצטרף לעימות ישיר מול הנהגת איראן הוביל לקרע ואיבוד תמיכה מול בירתה של בעלת הברית הגדולה ביותר של ישראל, במיוחד על רקע הקשיים הכלכליים והאינפלציה בארצות הברית.
הפובליציסט סיכם כי נתניהו זקוק לאויב גדול יותר כדי להציל את שלטונו ולהסיט את הדיון מאובדן התמיכה הגלובלית והצניחה שלו בסקרים. טורקיה, כאחת המעצמות הפוליטיות הבולטות והמשפיעות במזרח התיכון, נבחרה לטענתו להיות המטרה התורנית במטרה לגרוף מחדש קולות של מצביעי ימין. המאמר הפרו-טורקי נחתם בשאלה נוקבת שהכותב מציב בפני הציבור הישראלי לקראת ההליכה הקרבה לקלפיות: "האם אתם רוצים אויב חדש או ראש ממשלה חדש?".