לפי דיווח בעיתון "וול סטריט ג'ורנל", באנון מעניק גיבוי מלא ליוזמת חקיקה שמובילים סנדרס ואוקסיו-קורטז להטלת הקפאה על הקמת מרכזי נתונים חדשים. בראיון שהעניק, הבהיר באנון כי השאיר מאחור מחלוקות עמוקות בנושאים כמו הגירה, משום שהבינה המלאכותית היא הנושא שיגדיר את עתיד האנושות. לדבריו, הוא מקדיש כיום כ-75% מזמנו למאבק בהתרחבות הטכנולוגיה, תוך גיוס תמיכה ציבורית נגד המדיניות של ממשל טראמפ, שמעודד הקלות לתעשיית ההייטק ואוסר על מדינות להטיל רגולציה עצמאית.
עמדתו של באנון מציבה אותו בעימות ישיר מול הנשיא לשעבר. טראמפ הבהיר לאחרונה ברשתות החברתיות כי קהילות המתנגדות למרכזי נתונים פשוט "רוצות להישאר מפגרות ועניות". אולם השטח מוכיח אחרת: החשש הכבד מההשלכות של חוות השרתים, הצורכות כמויות עצומות של חשמל ומים, לצד האיום באובדן משרות וחוסר אמון גובר בענקיות הטכנולוגיה, הפך את הנושא לתופעת "פרסת הסוס" המאחדת את הימין והשמאל.
המחאה הציבורית כבר מתורגמת לקמפיינים פוליטיים אגרסיביים. בדיקת ה"וול סטריט ג'ורנל" העלתה כי נושא מרכזי הנתונים והבינה המלאכותית עלה ביותר מ-70 מרוצים לקונגרס ולמשרות מושל, ובלפחות 50 מרוצים מקומיים נוספים. ההתנגדות אף גרמה למושלים בכירים, כמו גרג אבוט הרפובליקני מטקסס וג'וש שפירו הדמוקרטי מפנסילבניה, לסגת מהתמיכה הנלהבת שהביעו בעבר בפרויקטים הללו.