ילדות נודדת וההתעוררות המאוחרת
סטיינם נולדה בטולדו, אוהיו, בשנת 1934, לחיים של נדודים וחוסר יציבות. אביה, סוחר עתיקות בעל חלומות גדולים וכיסים ריקים, נהג לנדוד עם המשפחה. כשהייתה בת 10 הוריה התגרשו, וסטיינם מצאה את עצמה מטפלת באמה, עיתונאית לשעבר שסבלה מהתמוטטות עצבים ומהתמכרות לכדורי הרגעה. היא סיפרה כי החוויה של לטפל באמה כאחות רחמנייה עיצבה את חייה וגרמה לה לחשוש מנישואים ומאימהות, אותם תפסה כמלכודת שעלולה למחוק את זהותה.
למרות היעדר מסגרת חינוכית מסודרת עד כיתה ו', היא קראה בשקיקה, התקבלה למכללת סמית' וסיימה את לימודיה בהצטיינות בשנת 1956. זמן קצר לאחר מכן, היא ביטלה את אירוסיה ויצאה למסע בהודו, לא לפני שעברה הפלה חשאית באנגליה. ההתעוררות הפמיניסטית האמיתית שלה הגיעה רק מאוחר יותר. בשנת 1969, כעיתונאית, היא נכחה במפגש שבו נשים שוחחו בפתיחות על ההפלות הבלתי חוקיות שעברו. "זה היה הקליק הגדול", סיפרה לימים, "זה שינה אותי". בעקבות אותו אירוע, פרסמה את המאמר הפמיניסטי הגלוי הראשון שלה.
משפנפנת פלייבוי לייסוד מגזין עצמאי
פוליטיקה, מאבקי כוח ואהבות מתוקשרות
הכותבת שלא הפסיקה להילחם
על אף התדמית העוצמתית, ה"ניו יורק טיימס" מציין כי סטיינם נאבקה בבעיות של חוסר ביטחון, עליהן כתבה באומץ בספרה "מהפכה מבפנים" (1992). "הייתי ילדה מוזנחת, אז כנראה שחשבתי שאני לא קיימת", הודתה. אך מעל לכל, הכתיבה הייתה ייעודה. היא חיברה 11 ספרים, בהם "מעשים מקוממים ומרידות יומיומיות", וראיינה אישים דגולים כמו הסופר ג'יימס בולדווין. ספרה החדש, "חיים בלתי צפויים", צפוי לראות אור בסוף החודש.
התרעות פיקוד העורף