"רוחות השינוי נושבות ברחבי העולם לטובת תביעתנו", אמר מיל, שהוסיף: "בריטניה מתמודדת עם משברים מרובים של הגירה, דמוגרפיה וכלכליות ללא פתרון ברור. ברור שהם בדרך של דעיכה, בעוד שעתידה של ארגנטינה משגשג, ואנחנו ננצח".
המהלך מסמן שינוי בטון מצד מיילי, שנחשב לאוהד של בריטניה ואף הביע בעבר הערצה לראש הממשלה לשעבר מרגרט תאצ'ר. מאז כניסתו לתפקיד ב-2023 הוא פעל לשיפור היחסים עם לונדון ולפתיחת ערוצי הידברות חדשים, גישה שבגינה הואשם על ידי האופוזיציה הפרוניסטית בארגנטינה בכך שאינו נוקט קו תקיף מספיק בסוגיית האיים.
אלא שהסוגייה חזרה כעת למרכז הבמה. לפי ה-Financial Times, הדבר מתרחש בין היתר על רקע היחלשות מצבו הפוליטי של מיילי: שיעור התמיכה בממשלתו עמד ביולי על 38%, לעומת 52% בינואר, כאשר הבחירות לנשיאות צפויות בשנה הבאה. סוגיית פוקלנד, המכונים בארגנטינה "איי מלווינס", נחשבת זה עשרות שנים לאחד הנושאים הלאומיים המאחדים ביותר במדינה.
גורם נוסף למתיחות הוא פרויקט הנפט Sea Lion, שאמור להתחיל בהפקה מסחרית ב-2028. הפרויקט, שמובל על ידי חברת Rockhopper Exploration הבריטית וחברת Navitas Petroleum הישראלית, נתפס בארגנטינה כניצול בלתי חוקי של משאבי טבע בשטח שבואנוס איירס טוענת לריבונות עליו.
"אם לא נפעל בנחישות ובמהירות היום, בתוך כמה חודשים תהיה להם היכולת המעשית להשתלט על עתודות הנפט שנמצאות מתחת לים שלנו", הזהיר מיילי. במסגרת הצעדים שעליהם הכריז, בכוונתו לקדם הליכים שיאפשרו להטיל מגבלות על חברות, בעלי מניות, מנהלים וספקים המעורבים בפעילות באזור ללא אישור ארגנטינאי.
לצד זאת, בבואנוס איירס מייחסים חשיבות מיוחדת להתבטאויות האחרונות של טראמפ. ארה"ב מכירה בפועל בממשל הבריטי באיים, אך שומרת באופן מסורתי על ניטרליות בשאלת הריבונות. השבוע אמר טראמפ כי העמדה האמריקאית בנושא היא אחת משורה של עמדות מדיניות שנמצאות בבחינה. בהמשך מתח ביקורת על מצבה של בריטניה, בהתייחסו בין היתר ליכולתה הצבאית.
בארגנטינה רואים בדברים פתח אפשרי לשינוי מדיניות מצד וושינגטון. מיילי עצמו טען כי ארצו הפכה לשותפה אמינה של ארה"ב, המזוהה עם המערב וממוקמת באזור בעל חשיבות אסטרטגית הולכת וגוברת. מנגד, בריטניה הבהירה כי עמדתה לא השתנתה וכי לתושבי איי פוקלנד עומדת הזכות לקבוע את עתידם.
המחלוקת על האיים נמשכת כבר כמעט מאתיים שנה. ארגנטינה טוענת כי בריטניה השתלטה עליהם שלא כדין ב-1833, בעוד לונדון נשענת בין היתר על רצונם של תושבי האיים להישאר תחת ריבונות בריטית. ב-1982 פלשה ארגנטינה לאיים, מה שהוביל למלחמה שנמשכה כעשרה שבועות והסתיימה בניצחון בריטי.