נזכיר כי ה-AfD זכתה בכמעט 44 אחוזים מהקולות, יותר מפי שניים מהתוצאה שלה בבחירות הקודמות. מפלגת CDU של מרץ, ששלטה במדינה מאז 2002, התרסקה לכ-17 אחוזים בלבד. בסקר שערך מכון Infratest dimap עבור רשת ARD נמצא כי 87 אחוזים מהמצביעים בסקסוניה אנהלט אינם מרוצים מתפקוד הממשלה הפדרלית. סקר נוסף עבור ZDF העלה כי כשלושה רבעים מהנשאלים סבורים שמרץ עצמו פגע בסיכויי מפלגתו.
למרות המפלה, מרץ שלל פעם נוספת כל אפשרות לשיתוף פעולה עם ה-AfD והבהיר: "יש לנו חוקה חזקה ויש לנו את כל הכלים להגן עליה". הוא הזהיר כי מערכת המפלגות בגרמניה עוברת "שינוי טקטוני". לדבריו, על המפלגות הדמוקרטיות להתמודד עם הגורמים שהובילו להתחזקות הימין הקיצוני, אך לא באמצעות שבירת החומה הפוליטית המפרידה בינו לבין המפלגות המרכזיות.
התוצאה מהווה מכה אישית קשה למרץ, שנכנס לתפקיד הקנצלר ב-2025 כשהוא מבטיח להחזיר את הכלכלה הגרמנית לצמיחה ולבלום את התחזקות ה-AfD. מאז מתקשה ממשלתו להתמודד עם יוקר המחיה, משבר התעשייה, מחירי האנרגיה והוויכוח סביב מדיניות ההגירה. בסקסוניה אנהלט התברר כי מצביעים רבים העניקו ל-AfD יתרון דווקא בנושאים של ביטחון כלכלי, הגירה והמלחמה באוקראינה.
מרץ צפוי לעמוד בשבועות הקרובים בפני מבחן נוסף, עם מערכות בחירות אזוריות נוספות בגרמניה. בתוך ה-CDU גובר כעת הלחץ להציג שינוי מדיניות מוחשי ומהיר. עם זאת, לפי דיווחים מישיבת הנהגת המפלגה, בשלב זה לא מסתמן מרד פנימי נגד הקנצלר. המסר המרכזי של מרץ לאנשיו היה כי התוצאה אינה מאפשרת חזרה לשגרה וכי על הממשלה להראות לציבור במהירות שהיא מסוגלת לבצע את השינויים שהבטיחה.
התרעות פיקוד העורף