התשובה לשאלה מדוע שצרפת תסכים לכך כעת טמונה בחזונו הרחב של ברדלה. הוא אינו מתכוון שצרפת תקבל את המהגרים הבלתי חוקיים ותשאיר אותם בשטחה. היעד המיועד לאלו שאין להם זכות שהייה הוא מדינת המוצא שלהם. "הגבול בין צרפת לבריטניה אינו בקאלה", הוא מצהיר, "הוא נמצא במנטון, בין צרפת לאיטליה. הוא בלמפדוזה. הוא ביוון. הוא בנקודות הכניסה של האיחוד האירופי".
בזירה המקומית בצרפת, הצעד המשמעותי הראשון של האיחוד הלאומי יהיה משאל עם חוקתי על הגירה. ברדלה מפרט ב'דיילי טלגרף' חלק מהתוכניות הכוללות ביטול אזרחות מלידה, מתן "עדיפות לאומית" בתשלומי רווחה, וגירוש שיטתי של פושעים זרים. עם זאת, הוא מתחמק משאלת 700 אלף המהגרים הבלתי חוקיים שכבר נמצאים במדינה. בשנת 2025 עכבה המשטרה הצרפתית 175 אלף אנשים במצב "לא סדיר", אך רק 23,500 מהם גורשו בפועל.
עבור ברדלה ההגירה אינה רק עניין של מספרים, אלא של לימוד השפה ואימוץ התרבות. ברדלה, שסביו האיטלקים הגיעו לצרפת בשנות ה-60, מדגיש את ההבדל בין הרב-תרבותיות הבריטית למודל ההטמעה הצרפתי. "בבריטניה אומרים 'בואו כפי שאתם'. בצרפת אומרים 'הפכו למה שאנחנו'." טענה זו מתנגשת לא פעם עם מציאות ה'בנליוס' (הפרברים) בצרפת, אזורים שבהם הפרדה תרבותית והפרות סדר, כמו אלו שחווה ברדלה עצמו כילד בן 10 במהלך המהומות האלימות של שנת 2005 בסן-דני, מעמידות במבחן את מודל ההטמעה.
האיחוד הלאומי שואף להרחיב את האיסור על סממנים דתיים במרחב הציבורי, כולל באוניברסיטאות. ברדלה טוען כי פונדמנטליסטים ותנועת האחים המוסלמים מנצלים את הלבוש הדתי כדי לסמן היפרדות מהחברה, ומצהיר כי תחת הנהגתו כראש ממשלה הוא יוציא את האחים המוסלמים מחוץ לחוק כארגון טרור. באשר לעתיד הפוליטי, הוא מבהיר כי מארין לה פן מיועדת לנשיאות והוא לראשות הממשלה. משימתם תהיה עצומה, במיוחד לאור קריסת הכלכלה הצרפתית וחוב של כ-3.5 טריליון אירו שהוא מייחס לכישלונותיו של מקרון.
התרעות פיקוד העורף