ראוי לציין כי לנשיא טראמפ אין סמכות חוקית לשנות שם של אף מדינה בארצות הברית, ובמקרה של ניו־מקסיקו, שמה מעוגן בחוקה שלה. כל שינוי מוצע יצטרך לנבוע מתוך המדינה עצמה, אפשרות שהמנהיגים הדמוקרטים המקומיים דחו בתוקף. "השם של ניו־מקסיקו אינו נתון לדיון, הוא שלנו עוד מלפני שארצות הברית הייתה קיימת", כתבה המושלת מישל לוחאן־גרישם ברשתות החברתיות. חברת הקונגרס מלאני סטנסברי הייתה בוטה עוד יותר כשצייצה ב־X: "ממש לא! השם של המדינה שלנו נושא עמו דורות של היסטוריה, תרבות ומשפחה, והוא שייך לנו".
למעשה, מקור השם קודם להקמתה של ארצות הברית. על פי הלשכה לענייני אינדיאנים, עוד במאה ה־16 כינו מקסיקנים את הטריטוריה שמצפון וממערב לנהר ריו־גראנדה בשם "ניו מקסיקו". השם אף מופיע בפתח חוקת המדינה. שני הסנאטורים הדמוקרטים של המדינה יצאו אף הם נגד המהלך, כשהסנאטור מרטין היינריך עקץ וציין כי ישנם שלושה דברים שהוא תמיד יקרא להם בשמם האמיתי: מפרץ מקסיקו, אגם אונטריו וניו־מקסיקו.
התבטאותו מתייחסת לצעדיו הקודמים של הנשיא להחלפת שמות, כפי שפורסם ב"ניו־יורק טיימס". עם חזרתו לתפקיד בשנה שעברה, חתם טראמפ על צו נשיאותי המנחה את הממשל הפדרלי לשנות את שמו של מפרץ מקסיקו ל"מפרץ אמריקה". בחודש שעבר, בצל מאבק סחר מסלים מול קנדה, חתם על צו נוסף לשינוי שמו של אגם אונטריו ל"אגם אמריקה".
עם זאת, צווים אלו עסקו במאפיינים גיאוגרפיים ולא בשמה החוקי של מדינה. השינויים מוחלים רק על שימוש פדרלי ואינם מחייבים ממשלים מקומיים. תהליך שינוי שמה של מדינה נחשב למורכב בהרבה; כך למשל, בשנת 2020 נדרשה רוד־איילנד לאישור ציבורי רחב בקלפיות כדי להסיר את המילים "מטעי פרובידנס" משמה הרשמי, בצל מחאות ג'ורג'־פלויד.
התרעות פיקוד העורף