פיניקס, שהקימה את המשרד העירוני הראשון בעולם להתמודדות עם חום, מתייחסת לטמפרטורות קיצוניות כאל סוגיה המשפיעה על תשתיות, תחבורה, דיור ובריאות הציבור. העירייה מחייבת כיסוי צל של 75% בפרויקטים חדשים באזורים מרובי הולכי רגל, ויישמה ציפויי כביש מקררים על פני כ־300 ק"מ של רחובות. בנוסף, חוק עירוני מחייב בעלי דירות לשמור על טמפרטורה פנימית מרבית של 28 מעלות צלזיוס, בעוד מרכזי קירור ציבוריים מספקים מחסה לאוכלוסיות פגיעות. הנתונים מראים כי הצעדים עובדים: בקיץ 2024, שהיה החם ביותר שתועד בעיר, נרשמה ירידה של 20% בקריאות החירום הנוגעות לנזקי חום.
באירופה, שבה התשתיות ההיסטוריות תוכננו לאקלים קריר בהרבה, האתגר הנדסי וארגוני כאחד. בפריז יכול כיום כל תושב להגיע תוך שבע דקות הליכה לאחד מ־1,400 אתרי קירור עירוניים. באוקטובר 2023 אף נערך בעיר תרגיל רחב היקף בשם "פריז ב־50 מעלות", שנועד לבחון את מוכנות מערכות החירום לטמפרטורות קיצון. מילאנו, מצידה, מקדמת את פרויקט "הכיכרות הפתוחות", במסגרתו מוחלפים משטחי אספלט ובטון בריאות ירוקות ועצים, והיא הציבה יעד עירוני שאפתני להגביל את עליית הטמפרטורה המקומית ל־2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050.
החום הקיצוני גובה את חייהם של למעלה מחצי מיליון בני אדם ברחבי העולם מדי שנה, עובדה ההופכת אותו לסכנת האקלים הקטלנית מכולן. מנהיגי הערים מסכמים את מאמרם ב'גרדיאן' בקריאה דחופה לממשלות לספק להם את הסמכויות והתקציבים הנדרשים להתמודדות עם המשבר. "חום הוא משבר פוליטי הדורש פעולה פוליטית נועזת", הם מזהירים, ומדגישים כי שיתוף הפעולה העולמי חייב להיות מהיר לא פחות מקצב שינויי האקלים עצמם.
התרעות פיקוד העורף