גורמים באבו דאבי נתנו להבין כי מבחינתם, אין זה תפקידם לספק הכחשה לכל פרסום עיתונאי המתפרסם בישראל. המסר שהועבר הוא שאיחוד האמירויות אינה מתערבת במערכות בחירות בישראל ולא תשמש "משרד יחסי הציבור" של הממשלה.
לשכת ראש הממשלה מכחישה את הפרסום בתוקף: "הדיווחים בתקשורת שקריים. לא נמסרה לראש הממשלה כל התרעה מאיחוד האמירויות לפני 7 באוקטובר. אם היה מידע רלוונטי כלשהו, הוא הועבר דרך ערוצי המודיעין בין שתי המדינות".
בתוך כך, משרד החוץ של איחוד האמירויות פרסם הודעה רשמית בתגובה לדיווחים בתקשורת. בהודעה נמסר: "משרד החוץ מדגיש כי ממשלת איחוד האמירויות אינה מגיבה לדיווחים בתקשורת או לספקולציות בנוגע לשיחות בין מנהיגי ממשלות".
עוד נמסר: "מאז 7 באוקטובר, פעילותה של איחוד האמירויות הייתה מכוונת באופן עקבי להפחתת ההסלמה, לשמירה על היציבות האזורית ולמניעת אלימות. גופי הממשל של איחוד האמירויות וישראל שמרו על ערוצי תקשורת פתוחים וישירים מאז כינון היחסים לפני יותר מחמש שנים. כאשר הדבר נדרש, כל המידע המודיעיני הרלוונטי הועבר וממשיך להיות מועבר בין הגורמים הרלוונטיים".
כספית קשר את הדיווח גם לפרסומים קודמים על התרעות שהגיעו ממצרים לפני המתקפה. "זה מצטרף לאזהרה המצרית שהתפרסמה במיליון מקומות", אמר, וטען כי ככל שמצטברים הפרסומים, כך מתחזקת בעיניו התמונה שלפיה היו גורמים מחוץ לישראל שהתריעו מפני מהלך חריג של חמאס. לדבריו, "קמפיין ה'למה לא העירו אותו' הופך עכשיו לשאלה 'למה הוא לא העיר אותנו'".
מגל, מנגד, דחה את הקביעה הזו וטען כי אם שיחה כזו אכן התקיימה, היו לכך תיעוד ורשומות, ולכן לדבריו קשה להאמין שנתניהו היה מכחיש אותה באופן גורף. "אם הייתה שיחה, ראש הממשלה לא היה אומר שלא הייתה, כי יש רשומות. מישהו כבר היה מדליף שהייתה", אמר.
כספית חזר וטען כי הפרסום משתלב בעיניו בשורה של התרעות ומידע שהצטברו לפני המתקפה, והוסיף כי כעת השאלה המרכזית היא לא רק מה ידעו גופי הביטחון בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר, אלא גם אילו התרעות הגיעו לדרג המדיני בשבועות שקדמו לכך ומה נעשה איתן. העימות בין השניים הסתיים ללא הסכמה: מגל דרש הוכחות לכך שהשיחה עם בן זאיד אכן התקיימה, בעוד כספית טען כי מכלול הפרסומים והמקורות מחזק בעיניו את אמינות הדיווח.
התרעות פיקוד העורף