שר החוץ היווני הדגיש כי ישראל מחזיקה ב"ידע ביטחוני ברמה גבוהה מאוד" וכי שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות "התפתח מאוד". כשנשאל אם היחסים ימשיכו להעמיק על אף המתיחות החריפה בין ישראל לטורקיה, השיב: "הדבר היחיד שבטוח הוא שלא נקבע את הבריתות הבינלאומיות שלנו על בסיס רצונן של מדינות אחרות. אפשר לשכוח מזה". לדבריו, "כוח נוצר מבריתות חזקות, מכלכלה חזקה ומהגנה חזקה".
גרפטריטיס הדגיש עם זאת כי הקשר עם ישראל אינו בא על חשבון יחסיה של אתונה עם מדינות ערב. "ליוון יש בו זמנית את הזכות והיכולת לנהל שיח אסטרטגי אמיתי עם כל העולם הערבי", אמר. לדבריו, יחסיה של יוון עם מדינות המפרץ "טובים מאי פעם", ולמדינה קשרים חזקים גם עם מצרים, הודו, ארצות הברית והאיחוד האירופי.
חלק ניכר מהריאיון הוקדש להיתדרדרות המחודשת ביחסים עם טורקיה. גרפטריטיס אישר כי בתקופה האחרונה נרשמה "הסלמה משמעותית" בעמדות אנקרה וכי אתונה כבר עדכנה את מוסדות האיחוד האירופי ואת שרי החוץ של המדינות החברות. הוא הזהיר כי במקרה של החרפה נוספת, יוון עשויה לבקש מבעלות בריתה "סולידריות מעשית".
עם זאת, שר החוץ ניסה לצנן את החשש מעימות צבאי מיידי. "אנחנו מוכנים לכל אפשרות. אני לא חושש מתקרית חמה", אמר. לדבריו, ערוצי התקשורת בין אתונה לאנקרה עדיין פתוחים, אך "יש לנו את הכוח להתמודד עם כל דבר". הוא הוסיף: "אנחנו לא רוצים ולא מצפים לתקרית חמה, אבל ברור שאנחנו מוכנים לכל תרחיש".
גרפטריטיס הציב גם קווים אדומים ברורים מול אנקרה. לדבריו, יוון "לעולם לא תדון בסוגיות הנוגעות לריבונותה", ובהן הדרישות הטורקיות בנוגע ל"אזורים אפורים" בים האגאי ולפירוז איי יוון. הוא תקף גם את תפיסת "המולדת הכחולה" הטורקית וכינה אותה "תיאוריה חסרת בסיס היסטורי והתפשטותית". לדבריו, "עידן ההתמודדות הפסיבית עם הדרישות הטורקיות חלף ללא שוב".
התרעות פיקוד העורף