חאטיב מטילה ספק רב באפשרות שישראל תיסוג. לדבריה, זו לא תהיה הפעם הראשונה שבה ישראל אינה מקיימת הסכם שעליו חתמה. היא מצביעה על הרס כבישים, הקמת מחסומים וביסוס נוכחות צבאית בשטח, וטוענת כי הפעולות הללו אינן מעידות על הכנות לנסיגה קרובה.
האפשרות הזאת עשויה להעמיד במבוכה גם גורמים בלבנון הנחשבים אוהדים יותר כלפי ישראל, ובראשם מפלגת הכוחות הלבנוניים והפלנגות. לפי חאטיב, גורמים אלה מטילים באופן עקבי את האחריות למצב על חיזבאללה, ואינם רואים בישראל גורם בעל שאיפות התפשטות בלבנון.
עם זאת, היא טוענת כי יש לבחון את החלטתו בהתאם לנסיבות שבהן התקבלה. עאון החליט לפנות למשא ומתן בימיה הראשונים של המלחמה באיראן, כאשר ההנחה הרווחת הייתה שטהרן נמצאת בדרך להפסד ושעדיף ללבנון להצטרף לצד המנצח – ארצות הברית.
חאטיב רואה בנוכחות הישראלית בדרום לבנון חלק ממדיניות אזורית רחבה יותר, שנועדה לשמר מנופי לחץ ומרחב השפעה ברצועת עזה, בדרום לבנון ובדרום סוריה.
לאחר ההשתלטות על רכס עלי א-טאהר ביצעה ישראל, לפי הטור, תקיפות נרחבות באזור נבטיה. חאטיב טוענת כי בין היעדים שנפגעו היו בניין משרד האוצר ובית חולים אזרחי. הנשיא עאון הטיל את האחריות על ישראל וקרא לקהילה הבין-לאומית ללחוץ עליה להפסיק את התקיפות ולסגת.
היא מוסיפה כי "מועצת השלום" שהקים טראמפ נותרה חסרת פעילות, ושואלת כיצד ניתן לצפות מארצות הברית ללחוץ על ישראל לסגת מלבנון אם לא הצליחה לעשות זאת במקרה של עזה.
השלכותיה של הישארות ישראלית בדרום לבנון עשויות, לפי חאטיב, להיות משמעותיות הרבה מעבר לשטח עצמו. היא מזהירה כי אם ישראל לא תיסוג לאחר שחיזבאללה סולק מהדרום, המתיחות הפנימית בלבנון תגבר והארגון השיעי ייהנה מחיזוק פוליטי.
הישארות צה"ל בשטח תאפשר לחיזבאללה לחדש את נרטיב "ההתנגדות" ולהציג את עצמו שוב ככוח שנחוץ להגנת לבנון. במקביל, הדבר יחליש את המדינה ואת ניסיונותיה לפרק את הארגון מנשקו.
לעומת זאת, אם ממשלת לבנון תצליח להביא באמצעות המשא ומתן לנסיגה ישראלית, היא תוכל לרכז סביבה את הפלגים השונים ולהתעמת עם חיזבאללה מעמדה חזקה יותר. כישלון המסלול המדיני יקשה מאוד על המדינה לדרוש מהארגון להתפרק מנשקו.
חאטיב מצביעה על סתירה במדיניות הישראלית: מצד אחד, ישראל מצהירה כי היא מעוניינת בפירוק חיזבאללה מנשקו; מצד שני, סירובה האפשרי לסגת עלול לשתק את ממשלת לבנון ולמנוע ממנה לבצע את המהלך.
לסיום מזכירה חאטיב כי החלטת ממשלת לבנון להסכים למשא ומתן ישיר עם ישראל הייתה צעד משמעותי וחריג, שהתקבל למרות התנגדויות פנימיות. אם ישראל תסרב לסגת, היא לא רק תפגע בממשלה הנוכחית, אלא גם תבטיח שממשלות לבנוניות עתידיות יחששו להיכנס למשא ומתן איתה.
התרעות פיקוד העורף