לראשונה בתולדות היחסים בין מצרים לקפריסין, כוח של צבא מצרים צפוי להשתתף במצעד הצבאי שייערך בניקוסיה ב-1 באוקטובר, יום העצמאות של הרפובליקה הקפריסאית. חיילים מצרים יצעדו לצד אנשי המשמר הלאומי הקפריסאי והכוחות היווניים המוצבים באי – במהלך שמוגדר בקפריסין כסמלי במיוחד וכביטוי נוסף להעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין קהיר לניקוסיה.
במקורות קפריסאיים תיארו את השתתפות הכוח המצרי כצעד בעל משמעות החורגת מהטקס עצמו. לדבריהם, עצם הנוכחות הצבאית המצרית במצעד העצמאות משקפת את רמת האמון בין המדינות ואת ההעמקה המתמשכת של הקשרים הביטחוניים והאסטרטגיים ביניהן.
ההשתתפות המצרית מגיעה כמעט 49 שנים לאחר אחת מנקודות השפל ביחסים בין המדינות – הפשיטה הכושלת של כוח קומנדו מצרי בנמל התעופה בלרנקה בפברואר 1978. מאז עברו היחסים בין קהיר לניקוסיה שינוי עמוק, וכיום שתי המדינות מציגות שותפות ביטחונית ומדינית הדוקה.
באפריל האחרון סיכמו קפריסין ומצרים על הרחבת שיתוף הפעולה הביטחוני, לרבות הידוק הקשרים בין הכוחות המזוינים, חילופי משלחות בין אקדמיות צבאיות, שיתוף פעולה בין התעשיות הביטחוניות והקמת ועדה משותפת שתעסוק באתגרים ביטחוניים ובשיתוף פעולה צבאי. שתי המדינות מקיימות בשנים האחרונות גם תרגילים משותפים, אך בניקוסיה מדגישים כי השתתפות של כוח מצרי באירוע הלאומי המרכזי של המדינה היא בעלת משמעות פוליטית וסמלית שונה לחלוטין.
המסר שנשלח מאל-עלמיין
בקפריסין ראו בכך מסר ברור: גם כאשר קהיר משפרת את יחסיה עם אנקרה, היא ממשיכה לראות בשותפות עם ניקוסיה ואתונה נדבך אסטרטגי קבוע במדיניות האזורית שלה. אחד הרגעים שזכו לתשומת לב במהלך הביקור התרחש בתערוכה האווירית באל-עלמיין, כאשר אנשי המשלחת הטורקית עזבו את הביתן שלהם בזמן שכריסטודולידס וא-סיסי עברו בסמוך אליו. האירוע קיבל בקפריסין פרשנות סמלית נוספת על רקע היחסים המורכבים עם טורקיה.
בהצהרה המשולשת חזרו שלוש המדינות גם על עמדתן בנוגע לסכסוך הקפריסאי. כריסטודולידס, א-סיסי ומיצוטאקיס הביעו תמיכה בהמשך מאמצי מזכ"ל האו"ם ושליחו האישי להשגת הסדר כולל במסגרת האו"ם ועל בסיס החלטות מועצת הביטחון. בהצהרה נאמר כי פתרון סופי של הסוגיה הקפריסאית יתרום באופן משמעותי לשלום וליציבות באזור. ההתייחסות הזו מקבלת חשיבות מיוחדת לנוכח העובדה שטורקיה היא הכוח המרכזי שתומך בישות הטורקית בצפון האי, שאינה מוכרת על ידי רוב הקהילה הבינלאומית.
כריסטודולידס תיאר את שיתוף הפעולה המשולש כמסגרת המבוססת על אמון הדדי, מטרות משותפות ושאיפות משותפות, ואמר כי היא צברה לאורך השנים "עומק אסטרטגי". לדבריו, המודל נשען על ארבעה נדבכים – יציבות, קישוריות, ביטחון ושיתוף פעולה אזורי. א-סיסי אמר כי שלוש המדינות חולקות עקרונות וערכים משותפים שנועדו לחזק את היציבות האזורית. בפגישה נדונו גם הרחבת הקשרים הכלכליים והמסחריים, פרויקט חיבור החשמל בין המדינות, שיתוף פעולה בתעשייה, חדשנות ותשתיות, לצד הרחבת שיתוף הפעולה הביטחוני והצבאי.
מיצוטאקיס מצדו הדגיש כי המנגנון המשולש הוא "עמוד תווך של ביטחון", אך ביקש להבהיר כי הוא אינו מכוון נגד מדינה אחרת אלא נועד לקדם אג'נדה חיובית של יציבות ושיתוף פעולה.
מצרים מתקרבת לטורקיה – אבל לא עוזבת את הציר הישן
המשמעות הרחבה של המהלך היא שההתקרבות בין מצרים לטורקיה אינה מבטלת את מערך היחסים שבנתה קהיר בעשור האחרון עם קפריסין ויוון.
בישראל היו מי שמיהרו לפרש את ההתפתחויות האחרונות במערכת היחסים בין טורקיה, מצרים ומדינות נוספות באזור כאיום על המערך האסטרטגי הקיים במזרח הים התיכון. אלא שההחלטה המצרית לשלוח כוח צבאי למצעד הקפריסאי מציגה תמונה מורכבת יותר: קהיר ממשיכה לנהל דיאלוג עם אנקרה, אך במקביל משמרת ומעמיקה את השותפות הביטחונית שלה עם ניקוסיה ואתונה.
במובן הזה, עצם הופעתם של חיילים מצרים במצעד העצמאות הקפריסאי תהיה הרבה יותר ממחווה טקסית. היא תספק תמונה מוחשית של סדר הכוחות החדש באזור – כזה שבו מצרים מבקשת לשמור לעצמה חופש פעולה מול כל הצדדים, מבלי לוותר על הבריתות שכבר ביססה.
התרעות פיקוד העורף