ראש השנה תחת אבטחה כבדה בפוקט
המוקד השני של המתיחות הדיפלומטית והאזרחית צפוי להגיע מחר לשיאו באי פוקט, יעד מועדף על רבבות ישראלים מדי שנה. קבוצות אקטיביסטים מקומיות, ובראשן ארגון המכונה "להציל את פוקט", יחד עם נהגי מוניות וארגונים פרו-פלסטיניים, ניסו בשבועות האחרונים להביא לביטול מוחלט של חגיגות ראש השנה של בית חב"ד בחוף פאטונג. הפעילים טענו כי האירוע, המושך מאות מבקרים, מהווה סיכון ביטחוני ליעד התיירותי, פוגע בסדר הציבורי ואף חושף את האי לסכסוכים גיאופוליטיים בינלאומיים.
הניסיון של הארגונים המקומיים לבטל את האירוע כליל אמנם נכשל, אך הלחץ הציבורי שהפעילו עשה את שלו. על פי כלי התקשורת המקומיים "בנגקוק פוסט" ו"ניישן תאילנד", הרשויות המקומיות נכנעו חלקית והטילו הגבלות נוקשות על החגיגה הדתית: האירוע, שתוכנן במקור לארח עד כ-2,000 חוגגים בשני מוקדים שונים ולהימשך אל תוך הלילה, הוגבל למוקד אחד בלבד, מתחם בית חב"ד. כמו כן, המכסה המקסימלית צומצמה ל-800 משתתפים, והוחלט כי האירוע יינעל מוקדם מהצפוי, בשעה 21:00 בערב. במקביל לאירוע חב"ד, אישרו הרשויות למפגינים לקיים מחאת נגד סמוך למקום, אך קבעו כי היא תתקיים תחת אבטחה כבדה של עשרות שוטרים וכוחות ביטחון, במטרה להפריד בין הצדדים ולמנוע חיכוך ואלימות.
התנהגות תיירים ומשבר דיפלומטי שקט
התקשורת המקומית בתאילנד מסקרת בהרחבה את הזעם הציבורי בשבועות האחרונים, המופנה בין היתר נגד תיירים ישראלים. רשתות חברתיות מקומיות הוצפו בתיעודים ובתלונות שלפיהן ישראלים מסרבים לשלם במסעדות, מתעמתים באלימות עם נהגי מוניות, שוכרים נכסים דרך גורמים שלישיים בניגוד לחוק, ומפירים ברגל גסה את חוקי התעבורה המקומיים. הזעם הציבורי ברחוב התאילנדי חופף לצעד של ממשלת תאילנד מהעת האחרונה, שקיצרה באופן גורף את פטור הוויזה לתיירים ממספר מדינות, בהן ישראל, מ-60 יום ל-30 יום. למרות שגורמים רשמיים בממשלה טוענים בתוקף כי המהלך תוכנן חודשים רבים מראש ואינו כוון ספציפית לישראל, התזמון של יישומו משקף הלכה למעשה את הקשחת העמדות כלפי זרים.
בניסיון להנמיך את הלהבות, מוקדם יותר השבוע, נועדה שגרירת ישראל בתאילנד, אלונה פישר-קאם, עם שר החוץ התאילנדי, סיהאסאק פואנגקטקאו. על פי הצהרת משרד החוץ התאילנדי לאחר הפגישה, השניים דנו ביחסים הבילטרליים ובסוגיות רגישות העלולות "להפריע לקידום היחסים בין העמים ולהרחבת שיתוף הפעולה בתיירות". שר החוץ התאילנדי הבהיר בשיחתם כי אף שהמדיניות המחמירה בנושא שמירה על החוק אינה מכוונת ספציפית נגד ישראלים, מספר תקריות מתוקשרות בהן היו מעורבים אזרחי ישראל לאחרונה פגעו קשות ברגשות המקומיים והפגינו זלזול וחוסר כבוד לאורח החיים ולתרבות התאילנדית.