מחסני הנשק מתרוקנים והאיום הסיני גובר
המפקדים בשטח היו כנים לחלוטין. החשש המרכזי שלהם נגע להידלדלות מלאי המיירטים של מערכת הפטריוט, המהווה את חוט השדרה של מערך ההגנה האווירית האמריקאי. עד סוף האביב, באחת מזירות הלחימה נותרו פחות מ-100 מיירטים זמינים. המלחמה רוקנה גם את מלאי הטילים הטקטיים של הצבא, ה-ATACMS, המסוגלים לפגוע במטרות בטווח של כ-305 קילומטרים, לצד מחסור ניכר בטילי תקיפה מדויקים שנועדו להחליפם.
המפקדים הבהירו לוואנס כי רמות המלאי הנוכחיות של התחמושת הקריטית הן הנמוכות ביותר שראו אי פעם, וכי העברת האמל"ח למזרח התיכון פוגעת ישירות ביכולתה של ארצות הברית להרתיע את סין, רוסיה וקוריאה הצפונית. ואנס יצא מחלק מהשיחות הללו מודאג עמוקות מהאסטרטגיה הכוללת, והפנים את העובדה שהשלטון האיראני מוכן לספוג כאב יוצא דופן כדי לשרוד.
הפער התהומי בין ההצהרות הפומביות למציאות
על פי הדיווח בניו יורק טיימס, קיים פער מהותי בין ההערכות הקודרות שוואנס קיבל בשיחותיו לבין מסרי בכירי הממשל לציבור. הנשיא טראמפ ממשיך לטעון בתוקף כי ארצות הברית כבר ניצחה במלחמה, שהצבא האיראני הושמד ושאין כל בעיה באספקת הנשק. ואנס עצמו אף המעיט לאחרונה מהרעיון שארצות הברית נמצאת בכלל במלחמה.
בחדרים הסגורים, לעומת זאת, הנשיא זעם על הדיווחים בתקשורת שחשפו את מצב המלאי, כינה את העיתונאים "בוגדים", ובעקבות כך נשלחו עשרות קצינים בכירים בפנטגון לבדיקות פוליגרף.
לפני פרוץ המלחמה ב-28 בפברואר, התכנון נשמר בסודיות מחמירה. טראמפ, ששאב עידוד מפעולות צבאיות קודמות, ציפה שקריסת השלטון בטהרן תיקח ימים ספורים. אך ככל שהמלחמה התארכה מעבר לחלון ששת השבועות המקורי, התברר כי המציאות שונה.
התרעות פיקוד העורף