במהלך המפגש, העלה מחוקק ששמו לא פורסם את סוגיית "חוסר כשירותו הפוליטית" של הנשיא פזשכיאן. מדובר במנגנון חוקתי שנועד להביא לסיום כהונה, כאשר אותו חבר פרלמנט אף הרחיק לכת והשווה את הנשיא המכהן לאבולחסן בני־סדר, נשיאה הראשון של איראן שהודח בידי הפרלמנט בשנת 1981, חודשים ספורים לאחר פרוץ מלחמת איראן־עיראק. לפי סעיף 89 בחוקה האיראנית, פתיחה בהליך הדחה דורשת תמיכה של לפחות שליש מחברי הפרלמנט, בעוד שהדחה בפועל מחייבת רוב מיוחס של שני שלישים.
העימות הפך לפומבי כאשר חבר הפרלמנט מוג'תבא זארעי, הנמנה עם תומכיו של קאליבאף, הגדיר את המהלך כ"מזימת הפיכה" נגד הממשלה, והדגיש כי ממשלו של פזשכיאן נהנה מגיבויו של המנהיג העליון. זארעי אף איים לחשוף פרטים נוספים על אודות המחוקק והסיעה שעומדת מאחורי היוזמה, אשר לפי דיווחים בתקשורת האיראנית משתייכת לרשת "שריאן" הקיצונית, המקורבת לסעיד ג'לילי.
הקרע הפוליטי המעמיק מתרחש בעיתוי רגיש במיוחד, בצל הסלמת העימות הצבאי מול ארצות הברית והמתיחות הגוברת סביב מצרי הורמוז. המצב החריף את הוויכוח הפנימי בטהרן בשאלה האם לחתור להסדר דיפלומטי או להמשיך בהסלמה גרעינית וצבאית. כפי שציין העיתון האיראני "אעתמאד", גורמים קיצוניים פועלים במקביל להחלשת הרשות המבצעת באמצעות חיכוך פוליטי מתמיד ולחץ לאכיפת חוקי החיג'אב, במטרה להתיש את הממשלה במשברים פנימיים. אף שאין אינדיקציה לכך שמהלך ההדחה זוכה לרוב הדרוש כדי להבשיל, התקרית ממחישה עד כמה הפך מאבק השליטה בתוך הממסד האיראני לגלוי, ארסי ומסוכן.
התרעות פיקוד העורף