הוויכוח הציבורי משקף שאלות עמוקות לגבי זהותה של המדינה במציאות בינלאומית שברירית. עבור הימין השווייצרי, המדינה מאבדת את ייחודה, ואינה יכולה להרשות לעצמה להחליש את הניטרליות שלה. "הניטרליות השווייצרית היא חלק בלתי-נפרד מהזהות שלנו", אמר בלוכר לבלומברג, לאחר שהשקיע מכיסו שני מיליון פרנקים (כ-2.5 מיליון דולרים) בקמפיין נרחב. תומכי השינוי טוענים כי פרשנות מחמירה של ניטרליות היא חיונית כדי למנוע היגררות למלחמות.
כיום, הקרמלין טוען כי שווייץ כבר אינה ניטרלית. התבטאות זו הובילה את מתנגדי השינוי לכנות את ההצעה "יוזמה פרו-פוטיונית", שכן אישורה יאלץ את ברן לבטל את הסנקציות על מוסקבה. בלוכר, לעומת זאת, מסכם באזהרה: "בשל הפרת הניטרליות, שווייץ הפכה הלכה למעשה לצד לוחם נגד מעצמה גרעינית".