נתון נוסף חושף כי 50% מהכתבות לא התייחסו כלל לחטופים הישראלים המוחזקים ברצועת עזה על ידי ארגון הטרור, ו41% לא הזכירו את הנפגעים הישראלים ממתקפת הטרור עצמה של השבעה באוקטובר.
ההטיה, כך על פי המחקר, באה לידי ביטוי מובהק גם בסיפורים האנושיים. בעוד שכתבות צבע וסיפורים אישיים שהדגישו סבל פלסטיני ולבנוני הופיעו בממוצע יומיים מתוך כל שלושה ימים, עדויות מקבילות על סבל ישראלי שאינו קשור ישירות לאירועי השבעה באוקטובר הופיעו בכתבות בודדות בלבד לאורך כל התקופה.
מבחינה סטטיסטית, שמה של מדינת ישראל הוזכר 27,205 פעמים לאורך תקופת המחקר, לעומת 8,499 אזכורים בלבד של חמאס, יחס של יותר מפי שלושה. פער עצום זה, מציין פרופ' פינקר, מטיל את האחריות הכמעט בלעדית למצב על ישראל ומקטין באופן דרמטי את תפקידו של ארגון הטרור ביצירת הסכסוך ובהמשך הלחימה.
בעקבות פרסום הנתונים הראשוניים של המחקר, מערכת ה"ניו יורק טיימס" ציינה כי "סיקרנו את המלחמה הזו בדיוק ובקפדנות גדולים יותר מכמעט כל ארגון חדשות אמריקאי אחר, ודיווחנו על הסכסוך מכל הזוויות".
התרעות פיקוד העורף