"אוקראינה מתכוננת לחורף המתקרב וזקוקה לכל התמיכה שלנו", כתב סטאב ברשת החברתית האמריקאית X. לדבריו, פינלנד החליטה לספק ציוד צבאי שאוקראינה דרשה באופן דחוף כדי להתמודד עם האתגרים בשדה הקרב. "מאבק ההגנה של אוקראינה נמצא כעת בשנתו החמישית. אנו תומכים באוקראינה משום שזהו הדבר המוסרי לעשות, ומשום שהדבר נוגע לביטחונה של אירופה כולה - ובכך גם לביטחונה של פינלנד", הוסיף הנשיא.
חבילת סיוע זו אינה עומדת בחלל ריק. פינלנד, החולקת גבול ארוך של כ-1,340 קילומטרים עם רוסיה, נטשה את מדיניות אי-ההזדהות ההיסטורית שלה והצטרפה לברית נאט"ו בעקבות הפלישה הרוסית.
הצעד המהיר והנחרץ שיקף את ההבנה בהלסינקי כי ביטחונה הלאומי קשור קשר הדוק לתוצאות המלחמה במזרח אירופה. עד כה, תרמה פינלנד מיליארדי אירו בסיוע צבאי, הומניטרי וכלכלי, תוך שהיא משלבת כוחות עם בנות בריתה במערב כדי להבטיח את שרידותה של אוקראינה.
מוקדם יותר, בחודש אוגוסט האחרון, הכריז סטאב כי הלסינקי וקייב צפויות להגיע בקרוב להסכם שיתוף פעולה נרחב בתחום הכטב"מים. במסגרת תוכנית זו, פינלנד מתכננת להעביר לאוקראינה כ-90% מסך ייצור הכטב"מים המשותף שלה.
הנשיא הפיני תיאר את שיתוף הפעולה המתוכנן כמועיל לשני הצדדים, והשווה אותו למודל הדני של מימון ישיר של חברות התעשייה הביטחונית האוקראינית. לדבריו, שיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות חולש על חמישה תחומים מרכזיים: זירה ימית, אווירית, יבשתית, סייבר וחלל.
לפי צ'קירטקין, הצעדים הללו של פינלנד מדגישים את חלקה המרכזי במאמץ האירופי לבניית חומת מגן מול רוסיה. באספקת חבילת הנשק ה-34, הלסינקי מוכיחה שוב שהיא אינה מסתפקת בהצהרות פוליטיות בלבד, אלא מגבה אותן במעשים בשטח, תוך עקיפת עיכובים פוליטיים וביורוקרטיים. כל זאת, תוך שמירה על ביטחונה העצמי כחברה חדשה ונחושה בברית הצפון אטלנטית.
זלנסקי הדגיש כי עד כה לא נראתה נכונות אמיתית מצד מוסקבה לסיים את המלחמה. הוא הוסיף כי סוגיות האנרגיה, נתיבי המזון והתשתיות הקריטיות צריכות להיות חלק מהדיון הכולל על סיום התקיפות, וקרא לפתרון "חזק והוגן" שיישמר לאורך זמן ולא יסתכם במהלך זמני בלבד. לדבריו, קייב מצפה כעת לפרטים קונקרטיים משותפיה.
התרעות פיקוד העורף