מהומה בבריטניה: "לא כדאי שנקרא גם לפירוקה של ישראל מנשק?"

טאהיר עלי, המייצג את מחוז בירמינגהם הול גרין ומוזלי, התערב במהלך נאומו של חבר הפרלמנט מטעם המפלגה הליברל־דמוקרטית, ריצ'רד פורד. האחרון טען כי פירוק חמאס מנשקו ופירוקו כארגון חייבים להיות חלק מכל פתרון ארוך טווח לסכסוך. עלי קטע את דבריו והטיח: "בנושא הפירוק מנשק, האם לא כדאי שנקרא גם לפירוקה של ישראל מנשקה, לאור הזוועות שבוצעו? ממשלות קודמות התערבו במזרח התיכון כדי לפעול נגד הפרות של זכויות אדם ולהגן על נתיבי סחר בינלאומיים. האם לא הגיע הזמן שתינקט פעולה צבאית גם נגד ישראל?". מנגד, פורד דחה לחלוטין את ההשוואה המשתמעת בין חמאס, המוגדר בבריטניה כארגון טרור, לבין מדינת ישראל.

אימראן חוסיין, חבר פרלמנט מהלייבור, קרא להפסיק את כל מכירות הנשק שנותרו לישראל ובמיוחד "לסגור את הפרצה" הנוגעת לתוכנית מטוסי ה־F-35. "עלינו לוודא ששום ציוד שמקורו בבריטניה לא תומך במישרין או בעקיפין בפשעי מלחמה", טען חוסיין והוסיף כי "היקף המוות והסבל דורשים פעולה דחופה ומיידית".

בעת ההכרזה על הסנקציות, שר החוץ אד מיליבנד מתח ביקורת חריפה על ישראל והאשים את הממשלה בהעלמת עין מ"טיהור אתני" המבוצע על ידי מתנחלים. אף שלא אימץ את הטענות כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה, הוא ציין דו"חות של האו"ם שלדבריו "מהווים עדות גוברת לכך שככל הנראה בוצעו פשעי מלחמה".

עם זאת, מספר חברי פרלמנט הטילו ספק בתבונה שבהכרזה על הסנקציות סמוך כל כך לבחירות בישראל, המתוכננות ל־27 באוקטובר. חברת הפרלמנט השמרנית, אלישיה קרנס, ציינה כי ההכרזה הבריטית דחקה מהכותרות בישראל ביקורת פנימית נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. חבר הפרלמנט היהודי מטעם הלייבור, פיטר פרינסלי, הביע חשש כי הצעד רק יחזק את עמדת ממשלת נתניהו וידחוף את ציבור הבוחרים לתמוך בו, בניגוד לאינטרס הבריטי.

בסיום הדיון, השר לשעבר מת'יו פטריק העלה את סוגיית השימוש בסכסוך כתירוץ למתקפות אנטישמיות נגד יהודי בריטניה. הוא הזכיר את מתקפת הטרור בבית הכנסת בפארק חיטון ביום הכיפורים אשתקד, וציין כי המחבל ג'יהאד א־שאמי צעק "זה מה שמגיע להם על הרג ילדינו" בזמן ביצוע המתקפה, מה שמוכיח כיצד אנטישמיות מוסווית לעיתים כדאגה מוסרית מזויפת.