החלק המוכר ביותר בתשתית הזאת מכונה "החומה הגדולה של סין שמתחת לאדמה". מדובר במערכת המזוהה בעיקר עם כוחות הטילים האסטרטגיים של סין, וכוללת מנהרות ומתקנים ממוגנים המשמשים להסתרת טילים, להגנה עליהם, להעברתם ולהכנתם לפעולה בעת הצורך.
גישה זו שונה מהסתמכות על בסיסי טילים קבועים. ניתן להסתיר מתחת לאדמה משגרים ניידים וציוד תומך, ולהעבירם בין אתרים ממוגנים. הדבר מקשה על האויב לאתר אותם ולחזות היכן יופיעו. התפיסה דומה לכמה מהאסטרטגיות שמיישמות איראן וקוריאה הצפונית במתקנים הצבאיים הממוגנים שלהן.
להגנה הזאת חשיבות מיוחדת בשמירה על הקשר בין ההנהגה המדינית לבין מפקדות המבצעים, בסיסי חיל האוויר, הכוחות הימיים ויחידות הטילים וההגנה האווירית. סין הקימה גם מתקנים תת-קרקעיים עבור הכוחות הקונבנציונליים, במטרה להגן על מטוסים, טילים, תחמושת, דלק וכוח אדם. למיגון חשיבות מיוחדת עבור מטוסים צבאיים, ההופכים למטרות חשופות כאשר הם חונים בשטח פתוח. העברתם למקלטים ממוגנים מפחיתה את פגיעותם לתקיפות מדויקות.
הסתרת הטילים וההגנה על מרכזי הפיקוד, המטוסים, האספקה והתקשורת הן חוליות הקשורות זו בזו באסטרטגיה שנועדה לשפר את יכולת השרידות של הכוחות הסיניים ולאפשר להם להמשיך בפעילות מול מתקפה רחבת היקף.