הבחירה בווחידי נושאת משמעות מיוחדת לאור הרקורד הארוך שלו במערכת הצבאית, לאחר שפיקד בעבר על "כוח קודס", כיהן כשר ההגנה והחזיק במשרות ביטחוניות בכירות. אולם, חזרתו של טאיב למרכז הבמה זוכה לחשיבות ביטחונית אף גדולה יותר. מי שעמד בראש ארגון המודיעין של משמרות המהפכה בין השנים 2009 ל-2022, פעל באופן נרחב גם מחוץ לגבולות איראן. ביולי 2021, למשל, הוא ביקר בבגדאד כראש ארגון המודיעין ונפגש עם בכירים עיראקים ומפקדי מיליציות הקשורות לטהרן, כדי לדון בנוכחות הצבאית האמריקנית באזור. כעת, השניים מרכיבים יחד הנהגה המשלבת כוח צבאי ישיר עם ניסיון מודיעיני עמוק.
גורמים דיפלומטיים מערביים המצוטטים ב"נידאא אל-וטן" מצביעים על מחלוקת חריפה במוקד קבלת ההחלטות בטהרן סביב ניהול השלב הנוכחי. בעוד שהזרם הקיצוני יותר דוחף לעימות פתוח מול ארצות הברית תוך הגברת הלחץ על בעלות בריתה באזור, זרם אחר סבור שיש להשתמש במשא ומתן ובגמישות כדי למנוע הידרדרות למלחמה רחבה. המחלוקת אינה נוגעת רק לטקטיקה, אלא לשאלת הגבולות והשימוש במוסדות הביטחוניים לעיצוב מדיניות החוץ האיראנית.
התמורות הללו הופכות לרגישות במיוחד בביירות. העיתון חושף כי לאחר הפסקת האש של שנת 2024, משמרות המהפכה שלחו כמאה קצינים ללבנון כדי לאמן מחדש את לוחמי חיזבאללה, לפקח על ההתחמשות המחודשת ולארגן את המבנה הצבאי של ארגון הטרור ליחידות מבוזרות יותר. חוסיין טאיב נכח באופן אישי בדיונים באיראן הקשורים לשיקום חיזבאללה ולסירוב לוותר על נשקו, כאשר המסר מטהרן ברור: ארסנל הנשק של הארגון אינו סוגיה לבנונית פנימית, אלא חלק בלתי נפרד ממערך ההרתעה וההשפעה האיראני באזור.
התרעות פיקוד העורף