לטענת טראמפ, במסגרת ההסכם תקבל ארה"ב יכולת קבועה לפעול בגרינלנד ככל שיידרש כדי להגן על האי ועל האינטרסים הביטחוניים האמריקניים. לדבריו, ההסכם אינו מוגבל בזמן, והוא אף כינה אותו "הסכם לכל החיים". טראמפ טען עוד כי ההסכם לא יהיה כרוך בעלות לארצות הברית, וכי מעתה אף יריבה של וושינגטון לא תוכל להקים בסיס בגרינלנד, להציב בה כוח צבאי או לבצע השקעות רגישות ללא אישור אמריקני מפורש.
בנוסף הודיע הנשיא כי ארצות הברית תחל באופן מיידי בתהליך להרחבת הנוכחות הצבאית שלה באי. לדבריו, וושינגטון תפעל להקים נוכחות צבאית גדולה באזור שיימצא מתאים לכך. טראמפ הוסיף כי ארצות הברית מתכוונת לעבוד עם תושבי גרינלנד גם בתחומי הפיתוח והבנייה, והציג את ההסכם כמהלך שמשרת, לדבריו, את האינטרסים של ארה"ב, דנמרק, גרינלנד ובעלות בריתה.
"הפתרון הזה מצוין עבור ארצות הברית, דנמרק, גרינלנד וכל בעלות הברית שלנו", כתב. עוד הוסיף כי מדובר ב"התגשמות חלום" עבור ארה"ב וכי המהלך "היסטורי ומיוחד". עם זאת, בפוסט לא פירט טראמפ מהו המבנה המשפטי של ההסכם, אילו סמכויות יישארו בידי דנמרק וגרינלנד ומה המשמעות המעשית של "שליטה קבועה".
מהעימות עם דנמרק להסכם שטראמפ מציג כ"היסטורי"
המתיחות החריפה בתחילת 2026, כאשר הבית הלבן הבהיר כי גם האפשרות הצבאית אינה יורדת מהפרק. במקביל איים טראמפ להטיל מכסים נוספים על שמונה מדינות אירופיות, ובהן דנמרק, צרפת ובריטניה, אם לא תושג הסכמה בסוגיית גרינלנד. המכסים אמורים היו להתחיל ב־10% ולעלות בהמשך ל־25%.
למה גרינלנד כל כך חשובה לארצות הברית?
החשיבות של האי אינה ביטחונית בלבד. הפשרת הקרח הארקטי פותחת בהדרגה נתיבי שיט חדשים וקצרים יותר בין אסיה, אירופה וצפון אמריקה, ומגבירה את התחרות על שליטה בנתיבי סחר, אנרגיה ולוגיסטיקה. בכך הופכת גרינלנד לצומת מרכזי במאבק על עתיד המרחב הארקטי.
לצד זאת, גרינלנד עשירה מאוד במינרלים קריטיים ובמתכות נדירות, ובהם ליתיום, נחושת, אורניום, גרפיט ועפרות נוספות החיוניות לתעשיות מתקדמות, משבבים ובינה מלאכותית ועד לוויינים ומערכות נשק. עבור ארצות הברית, הפוטנציאל הזה חשוב במיוחד כחלק מהמאמץ לצמצם את התלות בסין, ששולטת בחלקים נרחבים משרשראות האספקה והעיבוד של מינרלים נדירים.
הלחץ האמריקני סביב גרינלנד עורר לאורך הדרך מתיחות עם דנמרק ובתוך נאט"ו, וגם חיזק באי קולות הקוראים להרחבת האוטונומיה. כעת טוען טראמפ כי ההסכם החדש מעניק לארה"ב שליטה ביטחונית קבועה ויכולת למנוע נוכחות צבאית או השקעות רגישות מצד יריבותיה, אך הנוסח המלא של ההסכם ועמדת דנמרק וגרינלנד בנוגע להיקף הסמכויות טרם פורסמו בפומבי.