לפי סוכנות הידיעות אנאדולו, מתוך 239 צווי מעצר שהוצאו, 191 כבר מומשו בשטח, בעוד כנגד יתר המעורבים, בהם היעדים הישראלים הבכירים שאינם שוהים בטורקיה, מקדמת התביעה באיסטנבול הוצאת צווי מעצר בינלאומיים דרך האינטרפול, לצד בקשות להקפאת נכסים זרים.
המוח בישראל, מוקדי הטלפונים בטורקיה
על פי נתוני החקירה שפורסמו בעיתון הורייט, המבנה הארגוני של הרשת התבסס על חלוקה ברורה: בכירי ההונאה, בהם אזרחים ישראלים וגורמים המקושרים לארגוני פשיעה בארץ, ניהלו את המערך בשלט רחוק, בעוד שבטורקיה הוקמו תשתיות התפעול. כוחות הביטחון פשטו על 42 מוקדי שירות טלפוני שפעלו תחת כיסוי של כ-28 חברות לגיטימיות לכאורה באיסטנבול ובמוגלה, והעסיקו מאות עובדים ומנהלים מקומיים שפנו לקורבנות ברחבי אירופה והעולם.
ממצאי החקירה, שצוטטו ברשת NTV, מעלים כי הכספים שנגבו באמצעות מצגי שווא של השקעות ומסכי מסחר מזויפים הולבנו ברשת סבוכה של חברות קש וארנקי קריפטו, במטרה לטשטש את עקבותיהם בדרכם לחשבונות סופיים בישראל ובמדינות נוספות.
מעורבות הביון הטורקי וטענות לקשרים מודיעיניים
ההקשר הישראלי תפס מקום מרכזי בסיקור הפרשה בטורקיה, ואף חרג מהמישור הפלילי גרידא. בדיווח נרחב בעיתון מילייט תחת הכותרת "מיליארדי דולרים זרמו לישראל", נחשף כי לצד יחידות המשטרה לפשיעה כלכלית והרשות להלבנת הון, ארגון הביון הטורקי נטל חלק מרכזי בחקירה הסמויה. בכלי התקשורת נטען כי גורמי הביטחון בוחנים את טיב הקשרים של מנהלי הרשת והאם גורמים הקשורים למודיעין הישראלי היו מודעים לפעילות.
יבוא מודל "חדרי הדוודים"
מאפייני הרשת שנחשפו משקפים באופן מלא את שיטת "חדרי הדוודים" של תעשיית הפורקס והאופציות הבינאריות, שפעלה בעבר מישראל בטרם הוגבלה בחקיקה. על פי עיתון "סבאח", המפעילים הישראלים הכתיבו משמעת ומידור חריגים: העובדים המקומיים השתמשו בכינויים ובשמות קוד, והבכירים שבהם אף חויבו לעבור בדיקות פוליגרף תקופתיות כדי למנוע חדירה של סוכנים סמויים או שיתוף פעולה עם החוקרים.
התרעות פיקוד העורף