אוצ'ום אף הציע לקיים את ההצבעה ב-16 באפריל 2028, תאריך בעל משמעות סמלית בטורקיה, שכן באותו יום ב-2017 נערך משאל העם שאישר את המעבר לשיטה הנשיאותית. לדבריו, ניתן יהיה לקבוע את המועד באמצעות החלטה של הפרלמנט על חידוש הבחירות.
המכשול: שתי כהונות בלבד
הבעיה המרכזית העומדת בפני ארדואן היא סעיף 101 לחוקה הטורקית, הקובע כי אדם יכול להיבחר לנשיאות לכל היותר פעמיים. ארדואן נבחר במסגרת השיטה הנשיאותית החדשה ב-2018 ושוב ב-2023, ולכן הגיע למגבלת שתי הכהונות לפי השיטה הנוכחית. גם ב-2023 התנהל ויכוח משפטי בנוגע למועמדותו, שכן ארדואן כיהן כנשיא כבר מ-2014.
ועדת הבחירות העליונה אישרה לבסוף את מועמדותו, והכלילה אותו ברשימת המועמדים הסופית לבחירות במאי 2023. אם הוא יצליח להתמודד ולנצח פעם נוספת ב-2028, כהונה נוספת בת חמש שנים עשויה להשאיר אותו בנשיאות עד 2033.
הפתרון: להקדים את הבחירות בכמה שבועות
החוקה עצמה מספקת מוצא. סעיף 116 קובע כי אם הפרלמנט מחליט לחדש את הבחירות במהלך כהונתו השנייה של הנשיא, הנשיא רשאי להתמודד פעם נוספת. לשם כך דרוש רוב של שלוש חמישיות מחברי הפרלמנט, כלומר לפחות 360 מתוך 600.
זהו הבסיס לתוכנית שמציג אוצ'ום: במקום לקיים את הבחירות במועדן הרגיל במאי 2028, הפרלמנט יקדים אותן בכמה שבועות, למשל ל-16 באפריל. הקדמה קצרה יחסית תיחשב מבחינה חוקתית ל"חידוש הבחירות", ותאפשר לארדואן להתמודד פעם נוספת. אך לא ברור אם ארדואן יצליח לגייס את תמיכה הנדרשת.
חשוב גם מי יוזם את המהלך. הנשיא עצמו רשאי להחליט על חידוש הבחירות, אולם החריג המאפשר כהונה נוספת חל במפורש כאשר הפרלמנט הוא שמקבל את ההחלטה בתקופת כהונתו השנייה של הנשיא. לכן ארדואן זקוק להצבעה בפרלמנט.
כאן נמצא המכשול הפוליטי: רויטרס דיווחה ביולי כי מפלגת הצדק והפיתוח ובעלות בריתה מחזיקות ב-328 מושבים, פחות מ-360 הקולות הדרושים. לפיכך יהיה צורך בגיוס תמיכה מחוץ לגוש השלטון.
האפשרות השנייה: לשנות את החוקה
מסלול נוסף הוא תיקון החוקה כך שארדואן יורשה להתמודד גם ללא הקדמת הבחירות. גם במקרה כזה נדרשים לפחות 360 קולות בפרלמנט. תמיכה של 360 עד 399 מחוקקים יכולה להעביר את השינוי למשאל עם, בעוד שברוב של 400 ומעלה קיים מסלול לאישור תיקון חוקתי ללא צורך הכרחי במשאל עם.
האפשרות השלישית: משאל עם
אפשרות נוספת היא להביא את התיקון החוקתי ישירות להכרעת הציבור במשאל עם. אם השלטון יצליח לגייס בפרלמנט בין 360 ל-399 קולות בעד שינוי מגבלת הכהונות, הנשיא יוכל להעביר את ההכרעה לבוחרים, במקום להסתפק בהצבעה של המחוקקים. מסלול כזה עשוי להעניק למהלך לגיטימציה ציבורית רחבה יותר, אך הוא גם טומן בחובו סיכון משמעותי: משאל עם על עתידו הפוליטי של ארדואן עלול להפוך בפועל להצבעת אמון בו, בתקופה שבה התמיכה הציבורית בשלטון אינה מובטחת.
בנוסף, קמפיין כזה צפוי להחריף את הקיטוב הפוליטי ולהפוך את שאלת שינוי החוקה למאבק ישיר בין הנשיא לבין האופוזיציה. לכן, אף שהאפשרות קיימת מבחינה חוקתית, היא אינה בהכרח המסלול הנוח או הבטוח ביותר עבור ארדואן לפי שעה, ההתבטאויות מסביבת הנשיא מצביעות בעיקר על מסלול פשוט יותר מבחינה חוקתית: הקדמת הבחירות באמצעות הפרלמנט.
התרעות פיקוד העורף