בעוד איינהורן בונה את השפעתו בפוליטיקה הישראלית, החברה שלו הצליחה להשיג גם לקוח זר ורווחי במיוחד: קטאר. האמירות הקטנה מהמפרץ הפרסי נחשבת לאחת המדינות העשירות בעולם. בשנת 2022, קטאר התכוננה לארח את משחקי המונדיאל, ומשרד התקשורת שלה רצה להפיץ את הנרטיב לפיו קטאר היא מקום ידידותי ליהודים ולתיירים מישראל, וזאת חרף העובדה שספרי הלימוד בבתי הספר היסודיים במדינה היו מלאים בתכנים אנטישמיים. חברת "פרספשן" הקימה אתר חדשות פיקטיבי ויצרה חשבונות מדיה חברתית מזויפים שהדגישו את השירותים המוצעים בטורניר, כולל אוכל כשר באצטדיונים. גם לאחר סיום המשחקים, קטאר המשיכה לראות ערך במערכת היחסים עם החברה של איינהורן, והמשיכה להעביר תשלומים בסך של 45 אלף דולרים מדי חודש באמצעות חברת צד שלישי.
בדצמבר 2023, הגיע איינהורן למלון ריץ בלונדון כדי לדון בהזדמנות עסקית חדשה. המארח שלו היה ג'יי פוטליק, אדם נוסף בעל עבר בעולם הבידור שפיתח קריירה שנייה ומבטיחה. פוטליק גדל כשחקן צעיר ושאפתן בסקוקי שבאילינוי, וקיבל תפקידים קטנים בסרטים. מאוחר יותר הוא פנה לפוליטיקה, עבד בקמפיין של ביל קלינטון ושימש כיועץ לענייני המזרח התיכון עבור ג'ון קרי. החל משנת 2019, פוטליק היה לוביסט רשום של ממשלת קטאר. החברה שלו, "המעגל השלישי", קיבלה חצי מיליון דולרים בשנה כדי לשפר את המוניטין של האמירות בקרב האליטה של וושינגטון.
בפגישתם במלון, פוטליק שיתף את איינהורן ביעדי יחסי הציבור החדשים של קטאר. המדינה רצתה לבסס את מעמדה כגורם משכין שלום במזרח התיכון. שני הגברים הבינו מיד שהדבר ידרוש שינוי דרמטי ורדיקלי בדעת הקהל הישראלית. חודשיים בלבד קודם לכן, התרחש טבח ה-7 באוקטובר. הישראלים, שעדיין ליקקו את פצעיהם והיו נתונים בטראומה קשה, ראו בקטאר את פטרוניתם של המחבלים ואת אחת האחראיות המרכזיות למחדל ולמימון הטרור.
בזמן שפוטליק ואיינהורן נפגשו בלונדון, המלחמה בעזה הלכה והחריפה. תקיפות של צה"ל גבו את חייהם של אלפי פלסטינים, בעוד חמאס המשיך להחזיק ביותר ממאה חטופים ישראלים. קטאר רצתה להתערב ולתווך. האמירות הצליחה לנהל משא ומתן על הפסקת אש קצרה בין הצדדים, ולמרות שהעסקה קרסה לאחר שבוע, הקטארים האמינו שהם יכולים לתווך הסכם מקיף יותר, בתנאי שישראל וארצות הברית יקבלו אותם כמתווכים לגיטימיים.
כאן החלו פוטליק ואיינהורן לתכנן קמפיין שמטרתו להתמיר את המוניטין של קטאר. על פי החשד, בחודשים שלאחר מכן הם עבדו בשיתוף פעולה עם שני עוזרים בלשכת ראש הממשלה נתניהו, על תוכנית שעבורה קיבלו מאות אלפי דולרים. העוזרים ארגנו סיורי עיתונאים, המציאו מקורות מודיעיניים ושתלו בתקשורת סיפורים שהפכו את הדעות הפופולריות על פיהן באופן בוטה. הם הפיצו שמועות שלפיהן מנהיגי חמאס זכו למקלט בקטאר רק בעקבות התעקשותן של ישראל וארצות הברית. בנוסף, הם הפיצו נרטיב שלפיו מצרים, שותפתה הוותיקה של ישראל לשלום, אינה ראויה לאמון בכל הנוגע לניהול המשא ומתן. כשהסיפורים החלו לצבור תאוצה ולהכות גלים, איינהורן כתב בהודעת טקסט חגיגית לחבריו כי הם "מיילדים את המציאות".
מנקודת המבט הקטארית, הקמפיין היה סיפור הצלחה מסחרר. הקטארים הפכו לשחקנים קריטיים ומובילים בשיחות השלום סביב עזה. אולם בתוך ישראל, הפרשה הפכה למוקד של שערורייה חסרת תקדים, תיק משפטי המוכר כעת בשם "קטארגייט", הכולל חקירת משטרה מקיפה וכתבי אישום פוטנציאליים נגד כמה מהאנשים הקרובים ביותר לנתניהו. ממשלת קטאר דחתה את ההאשמות וכינתה אותן "תעמולה עיתונאית". נתניהו, כהרגלו, ביטל את הטענות בבוז וכינה אותן "בלוף". עם זאת, מבין כל ההאשמות בשחיתות שרדפו אותו לאורך השנים, החל מקבלת מתנות מאנשי עסקים ועד להחלפת טובות הנאה תמורת סיקור אוהד, ההאשמה כי עוזריו שימשו כסוכני השפעה כפולים עבור קטאר עשויה להיות המזיקה ביותר פוליטית. נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר המתמודד מול נתניהו בבחירות הקרובות, כינה את הפרשה "מעשה הבגידה החמור ביותר" בתולדות המדינה.
פלדשטיין היה צעיר יחסית ולא דיבר אנגלית שוטפת, אך הוא כבר הוכיח את עצמו כמי שאיינהורן כינה "רב אמן בתקשורת". הוא גדל בעיר החרדית בני ברק ושימש במשך עשור כפעיל תקשורת וכדובר, בין היתר בלשכתו הסוערת של איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי. משם הוא החל להתחבב על יועציו של ראש הממשלה. ב־7 באוקטובר, בזמן שמחבלי חמאס זרעו הרס ביישובי עוטף עזה, הוא כבר ניהל את מערך ההסברה מרחוק. פלדשטיין המליץ לנתניהו להופיע "בלי חליפה, בלי עניבה, במצב לחימה", ודרש מלשכת דובר צה"ל לפרסם תמונות של "חיילים בשטח, עם מסוקים". כאשר התמונות בוששו לבוא, הוא התלונן בזעם כי חברי היחידה הם "חלאות".
ארבעה ימים בלבד לאחר פרוץ המלחמה, פלדשטיין החל את עבודתו הרשמית בלשכת נתניהו. האווירה הייתה רחוקה מלהיות זוהרת. בתוך פאניקה לאומית, ראש הממשלה ניהל את רוב פעולותיו מתוך בניין מיושן משנות ה־50, סמוך ל"בור" שבקריה. "הייתי נרגש לעבוד שם", שיתף פלדשטיין את התחקירנית רות מרגלית, "באמת רציתי להוכיח את עצמי".
מהיום הראשון בתפקידו, פלדשטיין נקרא להגן על ראש הממשלה. לטענתו, בעודו מתארגן במשרד, חלף נתניהו על פניו, הצביע על טלוויזיה שהייתה תלויה על הקיר, ושאל האם העיתונאים "עדיין מדברים על אחריות", בהתייחסו לסירובו להתנצל על הכשלים הצבאיים והמודיעיניים שהובילו לטבח. פלדשטיין השיב בחיוב, ונתניהו, לדבריו, הורה לו "תעשה משהו בנידון".
הבוס הישיר של פלדשטיין היה יועצו האסטרטגי הקרוב ביותר של נתניהו, יונתן אוריך. במשך שנים אוריך היה נוכחות קבועה לצידו של ראש הממשלה. פלדשטיין תיאר אותו כ"שיחת הטלפון הראשונה של נתניהו בבוקר ושיחת הטלפון האחרונה לפני השינה". אוריך החל את דרכו בדובר צה"ל, שם בנה לעצמו מוניטין של אשף רשתות חברתיות. ב־2015 הוא הצטרף למערכת הבחירות של נתניהו וסייע להבטיח ניצחון בלתי סביר. יועץ בכיר לשעבר של נתניהו ציין כי "יונתן הפך קמפיינים שליליים לאמנות, הוא באמת נהנה לראות את הצד השני סובל". הנאמנות שלו לנתניהו הייתה מוחלטת. לאחר שאביו של אוריך סבל משבץ מוחי, נתניהו הפך עבורו לדמות אב. אוריך התבטא בעבר ואמר, "הייתי נותן לו לעשות לי ניתוח לב פתוח".
לאחר מספר חודשים בלשכת נתניהו, גם פלדשטיין נכנס למעשה לרשימת מקבלי השכר של חברת "פרספשן". לטענתו, הדבר קרה כמעט במקרה. הוא קיווה לקידום ולהעלאת שכר, אך נכשל בסיווג ביטחוני בשל שימוש בעבר בסמים. אוריך הציע לו פתרון חלופי והסביר שיוכל לקבל את התוספת לשכרו דרך מתווך, שעבד עם ג'יי פוטליק. פוטליק מצידו טוען שמעולם לא ניסה להעסיק אדם שעובד עבור ממשלת ישראל, וכי הכספים שסיפק נועדו למאמצים לשחרור החטופים. פלדשטיין עצמו טוען שלא ידע שהוא עובד עבור ממשלת קטאר, למרות שהוא ואיינהורן התייחסו בהודעות הטקסט שלהם ל"מטופלים" ול"חברים", כשההקשר הצביע בבירור על מדינת קטאר.
לפי החשד, פוטליק פיקח על קמפיין ההשפעה הקטארי מבחוץ, סיפק את הכספים והעניק ייעוץ אסטרטגי שוטף. איינהורן ואוריך ניצחו על המבצע מבפנים, בעוד פלדשטיין שימש כחייל השטח שלהם, שתפקידו לשתול את הסיפורים בתקשורת הישראלית ולדאוג שיתפרסמו. הקמפיין החל בסוף אפריל 2024. זמן קצר לאחר מכן, פלדשטיין שלח לאיינהורן קישורים לשתי כתבות שעזר לפרסם. באחת מהן צוטטו "בכירים ישראלים" שאמרו, "אף מדינה אחרת אינה מסוגלת להביא לעסקה מלבד קטאר". בשנייה, כתב ישראלי תיאר את טורקיה כ"אח הגדול של חמאס" והשווה אותה בצורה שלילית לקטאר. פוטליק שלח לפלדשטיין הודעה שתיארה את תגובת פטרוניו: "אלי, אתה משחק אותה. ממש טוב". פלדשטיין העביר את ההודעה לאוריך עם נימה של גאווה עצמית והוסיף "בינגו, הם בהלם". אוריך מיהר להשיב, "הם עפים על זה".
הרשת סיפקה פלטפורמה להקרנת חזון אידיאולוגי עמוק שעמד בניגוד חריף לישראל, תוך מתן במה לאישים כמו יוסף אל־קרדאווי, המנהיג הרוחני של האחים המוסלמים, שהגן על פיגועי התאבדות פלסטיניים כצורה לגיטימית של התנגדות. הקטארים טיפחו מיומנות שאותה מתארת חוקרת מדע המדינה, רונית מרזן, כ"העצמה מרדימה". קטאר רוכשת נשק, משקיעה בחברות ובמוסדות חינוך בארצות הברית ובמערב, ובכך יוצרת תלות כלכלית עמוקה.
למרבה ההפתעה, הגישה העסקית הזו תאמה גם את התפיסה של חברת "פרספשן". עד שנת 2024, החברה של איינהורן התבססה כה חזק בלשכת נתניהו, עד שהצליחה לשלוח בחשאי את יועציו הקרובים של ראש הממשלה לסייע למועמדים פוליטיים במדינות כמו גיאורגיה, רומניה וקוסובו. איינהורן עצמו עבד בקמפיין עבור נשיא סרביה, אלכסנדר ווצ'יץ', והתפאר כי פתר משבר של עיכוב נשק לישראל באמצעות תיווך שיחת טלפון בין נתניהו לראש ממשלת מונטנגרו.
העובדה שראש הממשלה לא שאל שאלות לגבי היעדרות יועציו, או לחלופין ידע על כך ושתק, עוררה זעם רב בקרב בכירי ביטחון לשעבר בישראל. "איך ייתכן שראש הממשלה אינו יודע שאנשיו עובדים עבור ממשלה זרה?", שאל פרדו בתדהמה. אהרון שביב, אסטרטג פוליטי שניהל בעבר את קמפיין הליכוד, הוסיף בבוטות: "ברור כשמש שהם זכו לפנייה רק בזכות הגישה שלהם לנתניהו. קטאר המשיכה לשלם להם כי כעת היה בידיה נכס אסטרטגי".
באותו ערב, במהלך מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 12, מסר הכתב הצבאי ניר דבורי את ההודעה כמעט מילה במילה, תוך שהוא חוזר בהדגשה כי מדובר בציטוט של גורמים אמריקנים, להפתעתו הרבה של המגיש באולפן. המצרים זעמו. מוחמד אבו חאמד, מחוקק בכיר לשעבר במצרים, כתב כי "לא ראיתי דבר מלוכלך יותר ממדינה ערבית המשלמת כסף כדי להטיל ספק בתפקידה של מדינה ערבית אחרת". אולם, עוזרי נתניהו נראו משועשעים למדי. "הצלחנו ממש לעצבן אותם", סימס פלדשטיין לאיינהורן.
הקמפיין לא עצר שם. בהמשך יצרו השניים סיפור בדוי על פגישה חשאית בדוחה, שבה כביכול הביעה קטאר את התפכחותה מחמאס. הדיווח מצא את דרכו במהרה למהדורות החדשות, ואיינהורן הכריז עליו כ"פצצה בליסטית". המסע השקרי הונע בציניות מוחלטת, תוך עיוורון מצד לא מעט עיתונאים שקיבלו את התדרוכים כמידע אמין מטעמו של ראש הממשלה. פלדשטיין עצמו ציין בפני "הניו יורקר" כי העובדה שאיש בלשכה לא מחה בזמן אמת, הוכיחה לו כי "המסרים היו המסרים של ראש הממשלה".
על פי הדיווח, בכירים במערכת הביטחון לשעבר, בהם בכיר המוסד אודי לוי, תהו שמא גם נתניהו עצמו נהנה מהכסף הקטארי. החשדות התבססו על מסמכים שהודלפו למגזין הצרפתי "בלאסט" ב־2021, אשר טענו כי ב־2012 הועברו 15 מיליון דולרים מקטאר לידי נתניהו לצורך קמפיין הבחירות, ו־50 מיליון דולרים נוספים ב־2018. בעוד קטאר הכחישה זאת בתוקף, ולוי עצמו מצא התאמה מפתיעה במספרים הסידוריים של המסמכים, החלה עד מהרה הצפה של מסמכים מזויפים ומופרכים שהושתלו בתקשורת על ידי רמאים, כמו אדם בשם מת'יו כהן, במטרה ברורה להטיל דופי בכל החקירה ולייצר מיסוך עשן על פרשת "בלאסט". גורמים ביטחוניים העריכו כי מישהו היה מעוניין להציף את השטח בשקרים כדי למנוע חקירה פלילית אמיתית.
חודש לאחר מכן, נעצר פלדשטיין באישון לילה על ידי רעולי פנים מהשב"כ. פלדשטיין העיד שצחי ברוורמן, ראש הסגל של נתניהו, נפגש עמו בחשאי בחניון הקריה וטען כי הוא יכול "לסגור את החקירה", אך מאמציו עלו בתוהו. בניסיון לטייח את הפרשה, יונתן אוריך מיהר למחוק את היסטוריית ההודעות ממכשיר הטלפון שלו בטענה ש"קנה מכשיר חדש", וישראל איינהורן נמלט לסרביה וסירב לשוב לחקירה בישראל. השב"כ, בהובלת רונן בר, התמודד עם לחצים אדירים שהובילו לבסוף להתפטרותו של בר ולמינויו של מקורב לנתניהו, דוד זיני, במטרה להחליש את עצימות החקירה הביטחונית.
הוא סיפר כיצד צפה בערוץ 14, ראה את תמונות משפחתו ושמע כיצד ניסו לעודד אותו, אך אט אט חלחלה בו ההכרה המכאיבה. "הבנתי שאני לא הסיפור מבחינתם - ביבי הוא הסיפור", הודה. "זה נועד לשרת את האינטרסים שלו, לא שלי, וזה פגע בי לא מעט".
כשהבין כי נתניהו מתנער ממנו, ואף כינה אותו תחילה "פטריוט" ולאחר מכן ביטל אותו כ"כלום ושום דבר", משפחתו סירבה בתוקף לקבל ייצוג משפטי מעורך דין המקורב לנתניהו. פלדשטיין העיד כי אביו הכריז: "אני צריך עורך דין שיגן על הבן שלי, לא על ראש הממשלה". בתשובה לשאלה האם הוא חש אכזבה מנתניהו, פלדשטיין קם מכיסאו, החל לצעוד הלוך ושוב בחדר, והשיב בעגמומיות קודרת: "מבחינות מסוימות כן, ומבחינות מסוימות לא. בסופו של יום, לנתניהו אכפת רק מנתניהו".
התרעות פיקוד העורף