על פי מסמכים פנימיים שגורמים רשמיים בארצות הברית חשפו, הסנקציות החדשות צפויות לאסור על ביצוע רוב העסקאות הפיננסיות עם בית הדין, וזאת לאחר תקופת חסד של שישה עד שבעה חודשים. מטרת המהלך היא לשתק למעשה את בית הדין באמצעות איסור על ביצוע עסקאות בדולר אמריקני, מה שינתק את המוסד מחלק ניכר מהמערכת הפיננסית העולמית. עדיין לא ברור מתי תתקבל החלטה סופית ותפורסם הודעה רשמית, אך בכירים אמריקנים ציינו כי ייתכן שהמהלך יושלם כבר במהלך עצרת האו"ם הקרובה, או בימים שלאחריה.
אולם, גורמים בממשל ציינו כי הסנקציות המתוכננות כעת צפויות להיות עונשיות ורחבות הרבה יותר, ויחולו על מגוון רחב של עסקאות עם הארגון עצמו, במקום להתמקד רק באנשים פרטיים. עם זאת, שירותי תקשורת יוחרגו מהגבלות אלו.
מדינות אירופה ותומכות מרכזיות אחרות של בית הדין, כמו יפן, התחייבו להגן על המוסד מפני ההתקפות של ממשל טראמפ, אך טרם ברור כיצד הן מתכננות לעשות זאת. ייתכן שהאיחוד האירופי יחייב את הבנקים ביבשת להמשיך לעבוד עם בית הדין למרות האיומים מצד וושינגטון.
מה שהוביל לקרע הסופי ביחסים בין ארצות הברית לבית הדין היה התיק נגד נתניהו וגלנט. ב־2024 הוציא בית הדין צווי מעצר נגד השניים, באשמת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במהלך המלחמה בעזה. בית הדין טען כי השניים מנעו כניסת סיוע הומניטרי לרצועה על מנת להפעיל לחץ על חמאס, פעולה שעשויה להוות הפרה של החוק ההומניטרי הבינלאומי. התובע לשעבר חאן ביקש להוציא צווים גם נגד מנהיגי חמאס על חלקם במתקפת 7 באוקטובר 2023, אך רובם נהרגו מאז בקרבות או בהתנקשויות.
התרעות פיקוד העורף