הקמפיין של ארלפ נשען בראש ובראשונה על משבר הדיור. די לינקה הבטיחה לקדם את העברתן לבעלות ציבורית של יותר מ־200 אלף דירות המוחזקות בידי תאגידי נדל"ן גדולים, מהלך שנשען על תוצאות משאל העם שנערך בעיר ב־2021. הנושא הפך לסמל של המסר המרכזי שלה: ברלין צריכה להישאר עיר שאנשים בעלי הכנסה רגילה יכולים להרשות לעצמם לחיות בה.
בת לפליטים פוליטיים מטורקיה
ארלפ נולדה במינכן ב־1981, חודשים לאחר שהוריה נמלטו מטורקיה בעקבות ההפיכה הצבאית של 1980. שני ההורים היו פעילי שמאל ואיגודים מקצועיים ונכלאו בטורקיה בשל פעילותם הפוליטית. אמה הגיעה לגרמניה כשהיא בהיריון, והמשפחה ביקשה מקלט בסיוע אמנסטי אינטרנשיונל. אביה חזר לעבוד כרופא, ואמה התפרסמה בהמשך כפעילה פמיניסטית וכותבת. ארלפ למדה משפטים בהמבורג, עברה התמחות שכללה עבודה עם נציבות האו"ם לפליטים, והצטרפה לדי לינקה רק לפני פחות מעשור. ב־2021 נבחרה לפרלמנט של ברלין.
ישראל, עזה והמאבק באנטישמיות
עמדותיה בנושא ישראל מציבות אותה במקום מורכב בתוך מפלגה שספגה ביקורת קשה בשל התבטאויות אנטי־ישראליות ואנטישמיות של פעילים בסניפים מקומיים. ארלפ הצהירה במפורש כי לישראל יש זכות קיום, גינתה קריאות לאלימות נגד ישראל באירוע בחירות של סניף נויקלן, ואף מתחה ביקורת על החלטה אנטי־ציונית של מפלגתה בסקסוניה התחתונה משום שהתעלמה, לדבריה, מטבח חמאס ב־7 באוקטובר.
במקביל היא ביקורתית כלפי מדיניות ישראל בעזה, מדגישה את הצורך בהגנה גם על פלסטינים ומוסלמים בברלין, ותומכת ביצירת ברית ערים תאומות בין ברלין לרמאללה לצד הקשר הקיים עם תל אביב. היא גם הציגה תוכנית בת חמישה סעיפים להגנה על החיים היהודיים ולמאבק באנטישמיות.
ממדאני כמודל
ההשוואה ארלפ לזוהרן ממדאני אינה מקרית. ארלפ אמרה לאחר ניצחונו בניו יורק כי אם איש שמאל יכול לנצח שם, הדבר אפשרי גם בברלין. לפי התקשורת הגרמנית, איש צוות שהיה מעורב בקמפיין של ממדאני ייעץ גם לה, ודי לינקה אימצה חלק מהנוסחה הניו־יורקית: התמקדות ביוקר המחיה ובדיור, קמפיין דלת־לדלת, שימוש נרחב ברשתות החברתיות ומיתוג אישי סביב השם הפרטי "אליף".
הטאגסשפיגל אף ציין כי אחד מסרטוני הקמפיין היה כמעט זהה בניסוחו לסרטון מהקמפיין של ממדאני. ההצלחה בקרב צעירים ובאזורים רב־תרבותיים הפכה את הקמפיין הזה לאחד הסיפורים המרכזיים של הבחירות בברלין.
התרעות פיקוד העורף