לדברי אל-זיידי, פירוק המיליציות אינו בגדר רשות אלא כורח המציאות. במסגרת המתווה שהציג, תיפתח ב-30 בספטמבר תקופת הפוגה בת 90 יום, במקביל להשלמת הנסיגה של אחרוני החיילים האמריקנים מעיראק. במהלך פרק זמן זה יתחייבו המיליציות לנצור את האש, ומנגד יובטח להן כי לא יותקפו בידי כוחות ארצות הברית. לאחר מכן יחל תהליך הדרגתי של מסירת אמצעי הלחימה לידי המדינה, אשר אמור להסתיים עד 30 ביוני 2027.
עם זאת, המיליציות עצמן כבר דורשות ארכה לפחות עד סוף 2027, ומומחים אזוריים מתייחסים להבטחה בספקנות רבה ומגדירים אותה כמשאלת לב שכמעט בלתי אפשרי לממשה ללא הסכם כולל בין וושינגטון לטהרן.
המהלך של ראש הממשלה מגיע על רקע לחץ כבד מצד ממשל טראמפ לרסן את ארגוני החמושים, שצברו כוח צבאי ופוליטי אדיר מאז המערכה נגד ארגון המדינה האסלאמית ב-2014. מעבר לאתגר הביטחוני, עיראק ניצבת בפני משבר כלכלי חסר תקדים.
בראיון חשף אל-זיידי כי המדינה, יצואנית הנפט השלישית בגודלה בעולם, איבדה כ-60% מהכנסות הייצוא החודשיות שלה, סכום הנאמד בכ-60 מיליארד דולר, בעקבות המלחמה שמשבשת את תנועת המכליות במצר הורמוז.
למרות היחסים ההדוקים עם בגדאד, איראן מונעת גם ממכליות עיראקיות לעבור במצר כדי להעלות את מחירי הנפט בעולם. בתגובה, מנסה בגדאד לקדם פרויקטים להקמת צינורות נפט שיעקפו את המפרץ הפרסי דרך טורקיה בואכה אירופה, אך הצלחת התוכניות הכלכליות מותנית ביכולתו של המנהיג החדש להשליט מרות על החמושים מבית.