מקרון התייחס לטענות שלפיהן הושג שלום ברצועת עזה, וטען כי הדבר לא בא לידי ביטוי בהגדלת היקף הסיוע ההומניטרי. "יש שטוענים שהשלום הושג, אבל זה לא פתח את הדרך למשלוחי הסיוע ההומניטרי. המראה הזה מביש. בושה לכולנו", אמר.
בהמשך תהה נשיא צרפת מה ערכה של הכרה במדינה פלסטינית אם היא אינה מלווה בפעולה בשטח. "אבל מה שווה האמינות שלנו אם אנחנו נשארים חסרי מעש מול עזה?", שאל. מקרון חזר בכך על הקו שמציגה צרפת בזירה הבינלאומית, ולפיו הכרה בזכויות הפלסטינים אינה סותרת את מחויבותה לביטחון ישראל. בנאום קודם באו"ם הדגיש מקרון כי הכרה בזכויות הלגיטימיות של הפלסטינים אינה גורעת מזכויות הישראלים וכי צרפת מחויבת לביטחונה של ישראל.
מקרון התייחס גם למתרחש ביהודה ושומרון ואמר: "תסתכלו על מה שקורה בגדה המערבית, שם יום אחר יום אנחנו רואים הפרות. ובשם מה? חמאס מעולם לא היה פעיל במיוחד בגדה המערבית". לדבריו, הקהילה הבינלאומית חייבת להגן על "הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני", ובהן זכותו להתקיים.
לצד הדברים, נשיא צרפת הדגיש שוב את מחויבותה של פריז לביטחון ישראל, אך הזהיר מפני הטענה שלפיה ביטחון ישראל מחייב פגיעה בריבונותן של מדינות שכנות. בהקשר זה קרא לכבד את ריבונות לבנון ואמר כי לבנון ריבונית באופן מלא היא תנאי להתמודדות עם נוכחות חיזבאללה ולהשבת הביטחון באזור.
"ריבונות ללבנון ולעמה. ריבונות לפלסטינים. הזכויות הבסיסיות ביותר שלהם מופרות שוב", אמר מקרון. הוא הוסיף כי גם בסוריה תמשיך צרפת לתמוך בריבונות המדינה ובאחדותה, והזהיר כי "המהפכה לא צריכה להפוך לאכזבה".
חלק נוסף בנאום הוקדש למשפט הבינלאומי ולדיני המלחמה. מקרון הזהיר כי המשפט ההומניטרי הבינלאומי ואמנות ז'נבה ניצבים בפני אתגר חמור על רקע העימותים המתמשכים ברחבי העולם. "פשעי מלחמה הפכו לתעשייה. ראינו הרס של תשתיות אזרחיות והפרות של זכויות אדם. זהו עידן חדש של מעשים ברבריים", אמר.
לדבריו, "אמנות ז'נבה סיפקו מסגרת הגנה, אבל היא מתפרקת". מקרון חזר גם על תמיכתה של צרפת בבית הדין הבינלאומי לצדק ואמר כי פריז תמשיך לתמוך ב"תפקידו המרכזי". "אנחנו לא יכולים פשוט לקבל את הסדר החדש הזה של חסינות מעונש, שיש מי שמנסים להקים", הוסיף. בסיום דבריו קרא מקרון גם לרפורמה במועצת הביטחון של האו"ם, במטרה להפוך אותה ליעילה ומייצגת יותר. "אנחנו חייבים להיפתח לחברים חדשים ולאזורים חדשים", אמר.
התרעות פיקוד העורף