הבדיקה המיוחדת, שנערכה לקראת סיום כהונתו של גוטרש בארגון הבין-לאומי, ניתחה את פעילותם והתבטאויותיהם של המזכ"ל ושל שישה בעלי תפקידים בכירים בסביבתו הקרובה בין השנים 2023–2026. מטרת המחקר הייתה לזהות דפוסי התבטאות, קשרים מוסדיים וזיקות לגורמים בעייתיים מנקודת מבטה של ירושלים.
278 אזכורים – יותר מכל מדינה אחרת
המחקר מיפה 44 התבטאויות נבחרות מהשנים האחרונות, ומצביע על דפוסים חוזרים: האשמות ישירות בפגיעה מכוונת באזרחים, בצוותים רפואיים ובעיתונאים, לצד טענות על הרעבה, ענישה קולקטיבית, ביצוע פשעים בין-לאומיים וקריאות להחרפת הלחץ המדיני והסנקציות על ישראל.
כך למשל, השימוש במונח "טיהור אתני" אינו חדש: כבר בנובמבר 2023 הזהיר גוטרש מאפשרות של טיהור אתני ברצועת עזה. באוקטובר 2024 טען כי קיימות "סיבות חזקות" להאמין שביצוע פשעי מלחמה הפך למציאות, ובמאי 2025 טען בהודעה רשמית כי משפחות בעזה "מורעבות" לאחר חסימת סיוע. התבטאויות דומות על פשעי מלחמה חזרו גם באוגוסט 2025.
בנוסף, המחקר מבליט את הגנתו האוטומטית של המזכ"ל על סוכנויות האו"ם: בספטמבר 2024 דרש מישראל "להפסיק לתקוף את עובדי האו"ם", וחודש לאחר מכן גינה הרג של עובד אונר"א – שלפי מידע מודיעיני ישראלי שימש במקביל כמפקד בארגון טרור.
פרק נרחב במחקר הוקדש לקשרים המוסדיים של הנהגת האו"ם. בין היתר צוין כי גוטרש ייצג את הארגון בפורום דוחה בקטר, וכי בדו"ח השנתי של האו"ם בנושא ילדים וסכסוך מזוין שולבו נתונים ותכנים שמקורם במכתבים רשמיים שהעבירו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי. ניתוח הממצאים התבסס על הצלבת מקורות גלויים, מסמכים ראשוניים ומידע רשמי ממדינת ישראל.
התרעות פיקוד העורף