פילאי, שמלאו לה בחודש שעבר 85, נולדה ב-23 בספטמבר 1941 בשכונת קליירווד בעיר דרבן שבדרום אפריקה. היא גדלה בתקופת האפרטהייד, למדה באוניברסיטת נטאל וסיימה תואר ראשון ב-1963 ותואר במשפטים ב-1965. בהמשך השלימה תואר שני במשפטים ודוקטורט בהרווארד.
ב-1967 הפכה לאישה השחורה הראשונה שפתחה משרד עורכי דין במחוז נטאל, ובמשך שנים ייצגה פעילים פוליטיים ומתנגדי משטר האפרטהייד. בין היתר פעלה למען זכויות אסירים פוליטיים ולהבטחת זכותם לקבל ייעוץ משפטי.
משרד החוץ הגיב להחלטה בפוסט ברשת X באנגלית: "אם היה פרס על שקרים, שנאה ועלילות דם, נאווי פילאי לא הייתה רק אחת המועמדות. היא הייתה ניצבת בראש הרשימה. תפקידה במסע הבלתי פוסק, המונע ממניעים פוליטיים, להשחרת דמותה של ישראל ולקידום שקר רצח העם אומר הכול. הענקת פרס נובל לשלום לפילאי אינה הכרה בצדק. זהו ניצול מעוות ומפלצתי של הפרס ככלי למתן לגיטימציה לשנאה ולדעות קדומות נגד ישראל. כעת, כשוועדת פרס נובל העניקה פרס לשקר הגדול ביותר של המאה ה-21, אין ספק שיוזף גבלס מוחא כפיים מהגיהינום".
מרואנדה לבית הדין בהאג
ב-2003 נבחרה פילאי לשופטת בבית הדין הפלילי הבין לאומי, ICC, בהאג ושובצה במחלקת הערעורים. היא כיהנה שם כחמש שנים, עד שהתפטרה באוגוסט 2008 לאחר מינויה לנציבת זכויות האדם של האו"ם. מסמכי בית הדין מציינים כי התפטרותה נכנסה לתוקף ב-31 באוגוסט 2008. היא כיהנה כנציבת זכויות האדם של האו"ם מ-2008 עד 2014.
חשוב להבחין בין שני תפקידים של פילאי: היא לא הייתה מעורבת כשופטת בהאג בחקירת ה-ICC בנוגע לישראל ולפלסטינים. החקירה הרשמית של בית הדין ב"מצב במדינת פלסטין" נפתחה רק במרץ 2021, יותר מ-12 שנים לאחר שפילאי עזבה את בית הדין.
בראש ועדת החקירה נגד ישראל והארגונים הפלסטיניים
הקשר הישיר והמשמעותי של פילאי לחקירת פעילותה של ישראל הגיע במסגרת אחרת. ביולי 2021 מינה אותה נשיא מועצת זכויות האדם של האו"ם לעמוד בראש ועדת חקירה בין לאומית עצמאית שהוקמה לבדיקת הפרות לכאורה של המשפט ההומניטרי ודיני זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים, כולל מזרח ירושלים, וגם בתוך ישראל. המנדט של הוועדה היה חריג בהיקפו ובכך שלא הוגבל בזמן, וכלל גם חקירת "שורשי הסכסוך".
תחת הנהגתה של פילאי פרסמה הוועדה ב-2022 דו"ח שקבע כי יש "יסוד סביר" למסקנה שהמשך השליטה הישראלית בשטחים הפך לבלתי חוקי לפי המשפט הבין לאומי בשל אופיו הקבוע ומה שהוועדה הגדירה כסיפוח בפועל ובחוק. הדו"ח התמקד בין היתר בהתנחלויות, הפקעת קרקעות, הריסת מבנים והרחבת השליטה הישראלית בגדה המערבית.
לאחר מתקפת שבעה באוקטובר הרחיבה הוועדה את עבודתה. ב-2024 היא ניהלה במקביל חקירה של מתקפת חמאס וארגונים פלסטיניים אחרים בישראל ושל הפעילות הצבאית הישראלית ברצועת עזה. הוועדה קבעה כי חמאס וארגונים פלסטיניים ביצעו פשעי מלחמה, ובהם רצח אזרחים, לקיחת בני ערובה והתעללות, ובמקביל ייחסה לישראל פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במסגרת הלחימה בעזה.
ישראל סירבה לשתף פעולה עם הוועדה כבר מראשית דרכה וטענה כי הרכבה, המנדט שלה ודרך פעולתה מוטים נגדה. במכתב רשמי לפילאי ב-2022 הודיעה ישראל כי אינה מאמינה שתזכה ליחס "סביר, שוויוני ולא מפלה" מצד הוועדה. גם בדוחות מאוחרים יותר דחתה ישראל בתוקף את ממצאי הגוף וטענה כי הוא פועל מתוך הטיה פוליטית ומתודולוגיה לקויה.
הפרס שבו זכתה פילאי עומד השנה על 12 מיליון קרונות שבדיות, כ-1.2 מיליון דולר, והוא יוענק בטקס באוסלו ב-10 בדצמבר.
התרעות פיקוד העורף