אלא שטראמפ מעולם לא חיפש רק נאמנות אידיאולוגית. היא אומנם חשובה לו מאוד ומהווה תנאי מרכזי אך נשיא ארה"ב אוהב אנשים שמקרינים כוח, מבינים עסקאות ויודעים לזהות חולשה אצל יריב. ובמובן הזה בסנט מתאים לו כמעט באופן מושלם. מי שבמשך עשרות שנים ניסה להבין מתי מטבע עומד לקרוס, מתי ממשלה תיאלץ להיכנע ללחץ השווקים ואיך אפשר להרוויח ממשבר כלכלי, עומד היום בראש אחד הניסויים הכלכליים האגרסיביים ביותר של הממשל האמריקני: ניסיון להביא את איראן לנקודת חנק פיננסית.
האיש שהימר נגד ממשלות
בסנט, בן 64, גדל בדרום קרוליינה. אביו עסק בנדל"ן, אך המשפחה ידעה גם תקופות של חוסר יציבות כלכלית. בסנט סיפר לאורך השנים שהחוויה הזאת נחרתה בו והפכה אותו לרגיש במיוחד למנגנונים של חוב, משבר ואובדן ביטחון כלכלי. בצעירותו שקל מסלול שונה לגמרי. הוא רצה ללמוד באקדמיה הימית, אך ויתר, לדבריו, משום שכגבר הומוסקסואל היה נאלץ באותם ימים להסתיר את זהותו.
במקום זאת הגיע לייל, למד מדע המדינה ואף שקל קריירה בעיתונות. אבל בסופו של דבר מצא את עצמו בעולם ההשקעות. משם הדרך הובילה לקרן של ג'ורג' סורוס, שבה נבנה שמו כאחד מאנשי המאקרו הבולטים בוול סטריט. הוא היה חלק מהצוות שפעל ב-1992 נגד הליש"ט, במהלך שהפך לאחד הסיפורים הגדולים בתולדות שוק המטבעות. סורוס ואנשיו העריכו שבריטניה לא תוכל להמשיך ולהגן על ערך המטבע. הם צדקו. הליש"ט נפלה, בריטניה יצאה ממנגנון שערי החליפין האירופי, והקרן הרוויחה יותר ממיליארד דולר.
האירוע הזה מספר כמעט את כל מה שצריך לדעת על בסנט המקצועי. הוא אינו משקיע קלאסי שמחפש חברה מוצלחת ושם עליה כסף. הוא מחפש נקודת חולשה במערכת, מטבע, מדינה, בנק מרכזי או מבנה פוליטי, ומנסה להבין מתי הלחץ יהפוך לבלתי נסבל. בהמשך ביצע גם מהלכים מוצלחים מול היין היפני ובנה לעצמו מוניטין של אדם שמבין כיצד שינויים גיאופוליטיים מתורגמים לכסף.
לא תמיד פגע במטרה
המיתוס סביב בסנט גדול, אבל הקריירה שלו לא הייתה רצופה בהצלחות. ב-2015 הקים את Key Square Capital Management, קרן גידור שהחלה עם מיליארדי דולרים בניהול, כולל הון שסורוס עצמו השקיע. בשנים הראשונות היה עניין עצום סביב הקרן, אבל בהמשך הגיעו גם תקופות חלשות, משקיעים משכו כספים והיקף הנכסים ירד בחדות.
מצד שני, היו גם הצלחות מרשימות. ב-2022 הקרן רשמה תשואה גבוהה, ובתקופת הבחירות של 2024 בסנט הימר על התחזקות הדולר ועל שווקים שיגיבו בחיוב לניצחון טראמפ. היו לו פיספוסים, אבל ידע לקחת פוזיציה גדולה ולדבוק בה. התכונה הזאת, יותר מכל, הפכה אותו בהמשך גם למועמד טבעי מבחינת טראמפ, גם אם הביוגרפיה הפוליטית שלו נראתה בתחילה כמו מכשול.
השינוי הפוליטי של בסנט היה הדרגתי. למרות עברו בסביבת סורוס וקשריו עם דמוקרטים, הוא החל להתקרב לטראמפ והפך לקראת בחירות 2024 ליועץ כלכלי מרכזי וגם למגייס כספים עבורו. אחרי הניצחון, טראמפ בחר בו לשר האוצר. המינוי אושר בסנאט ברוב גדול יחסית, 68 מול 29, כולל תמיכת דמוקרטים.
המהלך הפך את בסנט לאחת הדמויות המעניינות ביותר בממשל. לא בגלל שהוא חזר בתשובה פוליטית או הפך לטראמפיסט קלאסי, אלא משום שטראמפ ראה בו משהו שימושי יותר: איש שמבין כסף, שווקים, מטבעות ופחד.
הומו, נשוי ואב לשניים במרכז ממשל רפובליקני
חייו האישיים של בסנט הפכו אותו לדמות יוצאת דופן עוד יותר. הוא הומוסקסואל מוצהר, נשוי מאז 2011 לג'ון פרימן, תובע לשעבר בניו יורק. לשניים שני ילדים. בכך הפך בסנט לשר האוצר ההומוסקסואל המוצהר הראשון בתולדות ארצות הברית, ולאחד מבכירי הממשל הרפובליקני הבולטים ביותר שחי בגלוי במסגרת משפחה חד-מינית.
אבל הוא עצמו אינו מציג את זהותו המינית כחלק מרכזי מהמותג הציבורי שלו. להפך. בראיונות הוא נוטה להדגיש שטראמפ בחר בו בגלל הכישורים שלו. לאחרונה אפילו סיפר שטראמפ מתבדח איתו על כך שחברותיה של מלניה מתעניינות בו, עד שהן מגלות שהוא נשוי לגבר. האירוניה ברורה. אדם שבצעירותו ויתר על מסלול צבאי משום שלא רצה להסתיר את נטייתו המינית, נמצא כיום באחד התפקידים החזקים ביותר בוושינגטון, תחת נשיא שמזוהה עם חלקים שמרניים מאוד של החברה האמריקנית.
לא שר אוצר שגרתי
עם זאת, לא כולם מוקסמים ממנו. דיווחים בוושינגטון תיארו סגנון ניהול תקיף, תחלופת בכירים ומתיחות בתוך משרד האוצר. בכירים עזבו, אחרים הוחלפו, ומבקרים טוענים שבסנט ריכוזי ולעיתים בוטה. אבל מבחינת טראמפ, התכונה הזאת עשויה דווקא לעבוד לטובתו. הוא לא מינה את בסנט כדי שינהל משרד שקט. הוא מינה אותו כדי להשתמש בכוח הכלכלי של ארצות הברית.
איראן כמבחן הגדול
אבל בסנט אינו מסתפק בספינות. המטרה השנייה היא הקונים. במיוחד בסין. בתי זיקוק, חברות מסחר ומסופים שקולטים נפט איראני מסתכנים כעת בסנקציות אמריקניות. המסר פשוט: מי שעושה עסקים עם איראן עלול לאבד את הגישה לכלכלה האמריקנית.
השלב הבא בתוכנית עוסק במה שקורה לכסף לאחר מכירת הנפט. גם אם איראן מצליחה למכור חביות, היא עדיין צריכה לקבל את התמורה ולהמיר אותה למטבעות שבהם ניתן להשתמש. כאן נכנסות לתמונה רשתות חלפנות, בנקים זרים, חברות פיננסיות ומערכות תשלום חלופיות. ארצות הברית מנסה לזהות כל גוף שמאפשר לאיראן להעביר יואן, דולר, אירו או מטבעות דיגיטליים ולהפוך אותם למימון שימושי עבור משמרות המהפכה, הצבא והתעשיות הביטחוניות. משרד האוצר אף הרחיב את המאבק לרשתות הקשורות לרוסיה ולמערכות בנקאיות שמסייעות לטהרן לעקוף את המערכת המערבית. המטרה היא לא רק להקטין את ההכנסה האיראנית, אלא להפוך את ההכנסה שכבר התקבלה לכסף שקשה להשתמש בו.
"לנתק כל עורק חיים"
השפה שבה בסנט משתמש חריגה בעוצמתה. באוגוסט הכריז משרד האוצר על מבצע "מנודה כלכלי", שנועד לדבריו לבודד את איראן מבחינה כלכלית. בסנט דיבר על "ניתוק כל עורק חיים כלכלי" וציין כי "עם שחר מתחיל D-Day כלכלי". זאת כבר לא שפה של רגולציה פיננסית. זאת שפה של מלחמה.
התוכנית כוללת לא רק נפט ובנקים, אלא גם תעשיית פלדה, רכב, זהב ונכסים דיגיטליים, תעופה, רכש של רכיבים לטילים ולמל"טים, מערכות תשלום, בנקים זרים וחברות במדינות שלישיות. במילים אחרות, בסנט מנסה להפוך את העובדה שהדולר והמערכת הפיננסית האמריקנית נמצאים במרכז הכלכלה העולמית לנשק אסטרטגי.
האיש שהפך את הדולר לכלי מלחמה
יש משהו כמעט סמלי בכך שדווקא בסנט מוביל את המהלך הזה. במשך עשרות שנים הוא ניסה לזהות מתי ממשלות יישברו תחת לחץ כלכלי. כעת הוא זה שמפעיל את הלחץ. פעם הוא הימר על כך שבריטניה לא תצליח להגן על הליש"ט. היום הוא מנסה להוכיח שאיראן לא תוכל להגן על הכלכלה שלה. עדיין אין תשובה לשאלה אם המהלך יצליח. איראן כבר הוכיחה בעבר שהיא מסוגלת לשרוד שנים של סנקציות, לייצר מנגנוני עקיפה ולגלגל חלק גדול מהמחיר על האזרחים. אבל מבחינת בסנט, זהו בדיוק משחק בסבלנות שהוא מכיר: למצוא את נקודת הלחץ. להפעיל עליה כוח ולהמתין לרגע שבו המערכת נשברת.
האיש של סורוס, ההומו הנשוי ואב לשניים שלא נראה כמו הבחירה הטבעית של טראמפ, הפך בסופו של דבר לאחד הכלים החזקים ביותר של הנשיא. בוול סטריט הוא השתמש בכסף כדי לנצח את השוק. בוושינגטון הוא מנסה להשתמש בו כדי לנצח מדינות.
התרעות פיקוד העורף