לדבריו, החות'ים אמנם טענו כבר ב־2017 כי "קאסף 1" פותח ומיוצר בתימן, אולם "מרכיביו כמעט זהים לאלה המשמשים בסדרת הכטב"מים האיראנית אבאביל".
מהו "נשק נקמה"?
המונח "נשק נקמה" מזוהה עם כלי הנשק שפיתחה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. לפי אנציקלופדיות ומקורות מדעיים שצוטטו בדיווח, מדובר במערכות ארטילריה וטילים ארוכי טווח שתוכננו להפצצה אסטרטגית של ערים. המערך הגרמני כלל את ה־V1, פצצה מעופפת מונעת במנוע פעימות, את הטיל הבליסטי V2 ואת תותח ה־V3.
המערכות נועדו בעיקר למתקפה על בריטניה בשנים 1944–1945, ובהמשך שימשו גם נגד מטרות בצרפת ובבלגיה. לפי הנתונים המובאים בדיווח, התקיפות באמצעות כלי הנשק האלה גבו את חייהם של כ־18 אלף בני אדם, רובם אזרחים.
"קאסף 1": כמעט כולו איראני
אחד הכלים שבהם מתמקד הדיווח הוא הכטב"ם "קאסף 1". גלאגר מציין כי במהלך הצגה של החות'ים בשנת 2017 נטען שהכטב"ם הוא מתוצרת מקומית. אולם לדבריו, מרבית מרכיביו תואמים במידה רבה לאלה של הכטב"ם האיראני "אבאביל 2", שאיראן מייצרת מאז סוף שנות ה־80.
בדצמבר 2017 הוצגו בבסיס אנקוסטיה-בולינג בוושינגטון חלקים מכלי טיס בלתי מאוישים מתוצרת איראן ששימשו את החות'ים. בין הכלים שהוצגו היה גם "קאסף 1", המכונה לעיתים גם "מוהאג'ם 1", שלפי הניתוח הוא למעשה גרסה מחודשת של "אבאביל 2".
לפי הפרטים הטכניים שפורסמו באתרים המדעיים, "קאסף 1" הוא כטב"ם מונע מדחף המצויד במנוע בנזין דו-צילינדרי מתוצרת סין. טווח הטיסה שלו בכיוון אחד הוא כ־250 קילומטרים, והוא מסוגל לשאת מטען במשקל של כ־30 קילוגרמים – סדר גודל המקביל לפצצה קטנה או לטיל אוויר-קרקע קטן.
החות'ים הציגו את הכלי לצד שלושה סוגים נוספים של כטב"מים בפברואר 2017 וטענו כי כולם מיוצרים בתימן. אלא שלפי גלאגר, כל מרכיבי "קאסף 1", פרט למנוע הסיני, היו מתוצרת איראן.
"יא עלי" וטילי השיוט
הדיווח עוסק גם בטילי השיוט שבידי החות'ים. בין התמונות והחומרים שנבחנו הופיע טיל שיוט איראני מסוג "יא עלי", לצד טיל Kh-55 מתוצרת סובייטית וצילומים של שיגורי טילים מתימן. גלאגר מציין כי אף שסוגם ומקורם של חלק מאמצעי הלחימה עדיין נתונים למחלוקת, זו אינה הפעם הראשונה שבה החות'ים משתמשים בטילי שיוט ובכטב"מים נגד יעדים אזרחיים במדינות המפרץ.
בעבר זכו טילי ה"סקאד" הישנים, והגרסאות האיראניות שלהם, למרבית תשומת הלב סביב ארסנל החות'ים. לאחר אחת התקיפות על נמל תעופה באזור המפרץ האשימו גורמים במחלקת המדינה ובפנטגון את איראן בהפרת סנקציות האו"ם על ייצוא טכנולוגיות טילים בליסטיים. ארצות הברית אף הציגה חלקים של טילים וכטב"מים שנעשה בהם שימוש בתקיפות.
באתרים מדעיים אמריקניים הוצגו גם מה שכונה "פצצות מעופפות" – כטב"מים מתאבדים של החות'ים, ובהם "קאסף 1". לפי אותם דיווחים, כל מרכיבי הכלי, מלבד המנוע הסיני, יוצרו באיראן. אחד האתרים הציג את הכלי תחת הכיתוב: "יוצר באיראן – אבל מי שיגר אותו?".
"סומאר": הגרסה האיראנית לטיל הסובייטי
"קודס 1" והיכולת להגיע עד ישראל
החות'ים חשפו גם טיל שיוט בשם "קודס 1" וטענו כי ברשותם כטב"מים נוספים בעלי טווח ארוך.
לפי הדיווחים שצוטטו, קיימת אפשרות שזהו אחד הטילים ששימשו את החות'ים בתקיפותיהם נגד יעדים באזור המפרץ. בניגוד ל"קאסף 1", שטווחו מוגבל לכ־250 קילומטרים, הגרסאות האיראניות המבוססות על Kh-55 מסוגלות, לפי הדיווח, להגיע לטווח של עד כ־2,500 קילומטרים. משמעות הדבר היא שמנקודות שיגור בתימן ניתן תאורטית לפגוע ביעדים רחוקים מאוד – ובהם ישראל וחלקים נרחבים במזרח אפריקה.
"היכולת שאפשרה את התקיפות הגיעה מאיראן"
גלאגר מסכם כי בלי קשר לשאלה מי הפעיל כל מערכת מסוימת ובאיזה דגם בדיוק נעשה שימוש בכל תקיפה, קיימות לדבריו אינדיקציות משמעותיות לכך שהיכולת הטכנולוגית שאפשרה לחות'ים לבצע תקיפות מדויקות מקורה באיראן.
לדבריו, "בלי קשר לזהות הגורם שביצע את התקיפה על מתקני הנפט במפרץ או לסוג הנשק שבו נעשה שימוש, הראיות מצביעות על כך שהיכולת הצבאית שאפשרה לבצע תקיפות מדויקות מקורה באיראן".
מומחים ואתרים מערביים שצוטטו בדיווח מעריכים כי התפתחות הארסנל החות'י העלתה משמעותית את רמת הסיכון הכלכלי והגיאו־פוליטי של המערכה בתימן. המשמעות היא שהחות'ים אינם עוד כוח מקומי שמסוגל לפגוע בעיקר בשכניו הקרובים. שילוב של טילי שיוט, כטב"מים מתאבדים וטכנולוגיה איראנית מאפשר להם לאיים על מטרות הנמצאות מאות ואף אלפי קילומטרים מתימן – ובכך להפוך עימות מקומי לאיום אזורי רחב הרבה יותר.
התרעות פיקוד העורף