כדי לחמוק מהטילים האמריקאיים לאורך רצועת החוף של קולומביה באוקיינוס השקט, הנמתחת לאורך של כ-1,280 קילומטרים, המבריחים נצמדים לקו החוף, מצמידים מכלי מתכת עמוסי סמים לגחון של אוניות משא בנמל בואנוונטורה, או מעבירים את המשלוחים מזרחה דרך רשת הנהרות הענפה של האמזונס לעבר האוקיינוס האטלנטי. בנוסף, המבריחים מטמיעים את הסם בתוך מטעני פחם, מלט, עורות ומחית פירות, כאשר המשטרה המקומית מצליחה לבדוק רק עשרה אחוזים מהמכולות. כמו כן, גיאנה, סורינאם וונצואלה הפכו למוקדי שיגור מרכזיים.
בקולומביה, האחראית ל-70 אחוזים מייצור הקוקאין העולמי, מעבדות סודיות מייצרות מעל 3,300 טונות בשנה. על פי נתוני האו"ם, המדינה מגדלת כיום יותר עלי קוקה ומייצרת יותר קוקאין מבכל תקופה אחרת בהיסטוריה. התוצאה מורגשת היטב ברחובות המערב, שבהם ההיצע עולה על הביקוש. במיאמי צנח מחירו הסיטונאי של קילוגרם קוקאין לכ-16,500 דולר, לעומת ממוצע היסטורי של עד 25 אלף דולר. באירופה המחירים התרסקו מ-45 אלף דולר ל-16 אלף דולר בלבד לקילוגרם בערים מסוימות.
במקביל, רמת הטוהר של הסם מגיעה לעיתים ל-98 אחוזים באירופה, מאחר שהסוחרים אינם זקוקים עוד לדילול החומר. בצרפת למשל, הרשויות תפסו כמות שיא של 92 טונות קוקאין בשנת 2025, עלייה של 204 אחוזים לעומת שנת 2022, ומחיר מנה קטנה ברחוב ירד לכ-11 דולר בלבד. לדברי חוקרים בתחום, כל עוד התמריץ הכלכלי נותר אדיר, ומבריחים צעירים מכפרים עניים בקולומביה יכולים להרוויח כ-54 אלף דולר להפלגה בודדת, הסירות ימשיכו לצאת לדרך והקוקאין ימשיך לזרום באין מפריע.
התרעות פיקוד העורף