הצועדים דרשו להצמיד את הפנסיות ליוקר המחיה, להשוות את הקצבה המזערית לשכר המינימום ולצמצם את הפער בין נשים לגברים. מארגני המחאה התנגדו להפרטה ודרשו לבטל הפחתות בקצבאות של עובדים שנאלצו לפרוש מוקדם לאחר עשרות שנות תשלום. "הפנסיות אינן למכירה, על הפנסיות מגינים", קראו המשתתפים.
מאחורי המחאה עומד חיבור בין מאבק הגמלאים למשבר הדיור. ארגוני השוכרים הזהירו כי ההתייקרויות "טורפות את הכנסותיהם של מיליוני אנשים". הם הדגישו שגם מבוגרים נפגעים מעליית השכירות, בין שהם שוכרים בעצמם ובין שהם מסייעים לילדיהם. לדבריהם, אין מדובר בעימות בין דורות, אלא במאבק משותף על תנאי חיים ראויים.
זהו גם המכנה המשותף למחאות בצרפת ובאיטליה: התייקרות המחיה, קשיי הדיור והחשש מהיחלשות השירותים הציבוריים. ואולם, מוקדי המחאה שונים. בצרפת החלה התסיסה בהפגנות תלמידים נגד המחסור במשאבים בבתי הספר, ובהמשך הצטרפו איגודים ופעילים נוספים. באיטליה התרכזו הדרישות בשכר, בתעסוקה, בבריאות, בחינוך ובדיור. במדריד עמדו אתמול הגמלאים והגנת הפנסיות בחזית.
גם אופי האירועים שונה: בצרפת ובאיטליה לוו חלק מהמחאות האחרונות בביזה, בהצתות ובעימותים עם המשטרה. לקראת הפגנות השבת נפרסו בצרפת 70 אלף שוטרים וז'נדרמים, ובאיטליה תוגברה האבטחה ברומא ובמילאנו. הדיווחים על הצעדה במדריד התמקדו בדרישות החברתיות ולא תיארו מהומות דומות.
סנצ'ס הודה בעת ההכרזה על הבחירות כי ממשלתו עשתה טעויות, אך טען שנחוץ לה רוב פרלמנטרי רחב יותר כדי לטפל באי-הצדק החברתי. מבחינתו, ההצבעה נועדה לאפשר המשך צעדים בתחום הדיור והשירותים הציבוריים מול האופוזיציה.
ויכוח הפנסיות התלקח גם בעקבות התבטאויות בימין: נציג ווקס תיאר את המערכת כ"זומבי", ונציגת מפלגת העם הזהירה מקריסתה. מנהיגי המפלגות ניסו להרגיע והבטיחו לתמוך בגמלאים ובעדכון הקצבאות. לפי המארגנים, מספר המשתתפים בצעדה השנתית הוכפל לעומת השנה שעברה. בכך הופכת המחאה ללחץ על כלל המפלגות: להציג ערב הבחירות התחייבויות ברורות להגנת ההכנסות, הדיור והשירותים שעליהם נשענים מיליוני ספרדים.
התרעות פיקוד העורף