דוקטרינת הגרעין הצרפתית מאפשרת את הפעלת הנשק כאשר "האינטרסים החיוניים" של האומה מונחים על הכף. הנשיא מקרון הבהיר לאחרונה כי אותם אינטרסים חיוניים אינם נעצרים בגבולותיה של צרפת ויש להם ממד אירופי מובהק. פריז, אשר מחזיקה על פי ההערכות בכ־290 ראשי נפץ גרעיניים מבצעיים, שומרת על עמימות בנוגע לגיאוגרפיה המדויקת של אותם אינטרסים ולא סיפקה ערבות מפורשת לבנות בריתה. עם זאת, נשיא פינלנד אלכסנדר סטוב ציין כי אין כוונה להציב נשק גרעיני על אדמת ארצו בעת שלום, אך הדגיש כי היוזמה מציבה דילמה אסטרטגית משמעותית בפני רוסיה.
הספקות לגבי נכונותה של וושינגטון להסתכן במלחמה גרעינית למען בנות בריתה אינם חדשים. שורשיהם נטועים עוד בשנות ה־60, כאשר הנשיא שארל דה גול פיתח כוח הרתעה עצמאי לאחר שלא זכה למענה מספק מהנשיא קנדי בנוגע להגנה על פריז. עם זאת, החששות התגברו לאחרונה בעקבות התקרבותו של הנשיא דונלד טראמפ לפוטין, קידום עסקאות אנרגיה והפעלת לחץ על אוקראינה.
על פי ניתוח המצב, בניגוד לפצצות הכבידה האמריקאיות מסוג B-61 המיושנות, טילי השיוט הגרעיניים של צרפת מסוג ASMP-A נועדו לפגוע בערים המרכזיות של רוסיה ומספקים רמת הרתעה שונה לחלוטין. למרות יתרונות היוזמה, עתידה תלוי במידה רבה במפה הפוליטית בצרפת. ניצחון אפשרי של מארין לה פן ממפלגת הימין הקיצוני בבחירות לנשיאות, עלול לערער את אמינות ההרתעה מול רוסיה ואת תחושת הביטחון של בנות הברית ביבשת כולה.
התרעות פיקוד העורף