אירוע אחד שבר את ליבו במיוחד: הצתת בית העירייה בלימוז', הממוקמת כ־400 ק"מ דרומית לפריז. "עבור צרפתים שאינם מאמינים בגן עדן, השריפה בלימוז' היא מקבילה חילונית לשריפה בנוטרדאם", הוא מצטט בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל". "כאשר הכיפה עלתה באש וקרסה, לא היה זה רק גג שהתמוטט. חלקיק מנשמתה של צרפת נשרף לנגד עינינו. אפשר להרגיש שאנחנו על סף מלחמת אזרחים".
"מלנשון הוא אנטישמי חסר בושה", תוקף לוי ללא מעצורים. "הוא משמיע הערות ללא המבוכה הקלה ביותר". בד בבד, הוא אינו חוסך ביקורת גם ממפלגתה של לה פן, ומציין כי הכחשותיהם בנוגע לעבר אנטישמי נשמעות כמו הודאה באשמה. לשיטתו, מדובר בשני צדדים של אותה תופעה פופוליסטית שיביאו את צרפת לפשיטת רגל כלכלית ומוסרית. "אלו שתי מלתעות המלחציים שאיני מוכן לתת לארצי להילכד בהן", הוא מצהיר.
האינטלקטואל הוותיק מוטרד במיוחד מהאופי הניהיליסטי של גל המחאות הנוכחי, שזכה לדבריו לגיבוי מסוכן מצד השמאל הקיצוני של מלנשון. לטענתו, אין מדובר במחאה למען צדק, אלא במרד נגד עצם הרעיון של חברה מאורגנת.
למרות התחזיות הקודרות והדיווחים על פגיעה מכוונת בעסקים בבעלות יהודית, לוי מסרב להרים ידיים ונשאר אופטימי לגבי הופעתה של אלטרנטיבה פוליטית שפויה לפני הבחירות לנשיאות שייערכו בשנה הבאה.
כשנשאל האם ליהודים נותר עתיד ברפובליקה הצרפתית, תשובתו מהדהדת בבירור: "יהודים מילאו תפקיד מרכזי בהפיכת צרפת למה שהיא. אם מישהו צריך לעזוב, אלו אינם היהודים, אלא האנטישמים. אני אטען זאת ואלחם על כך בכל כוחי, עד נשימתי האחרונה".
התרעות פיקוד העורף