סקירת הפרסומים באל-ג'זירה, א-שרק, אל-ערבי אל-ג'דיד, העיתון הפלסטיני אל-קודס וכלי תקשורת בערבית בישראל מגלה מכנה משותף: גם מי שמייחלים לסיום שלטונו של נתניהו מטילים ספק בכך שמחליפו יוביל לשינוי אסטרטגי.
"חילופי הנהגה אינם שינוי מדיניות"
באתר "אל-ערבי אל-ג'דיד" הזהירו מפני קיפאון פוליטי שעלול להוביל לחידוש המלחמה. האתר הדגיש כי הבחירות מתקיימות לאחר שלוש שנות לחימה, על רקע הפגיעה במעמדה הבין-לאומי של ישראל, וכי גם ניצחון של האופוזיציה לא יבטיח הקמת ממשלה.
במקביל, ערוץ א-שרק הסעודי הדגיש כי אף שסקרי דעת הקהל מעניקים יתרון למחנה השינוי, אין בכך כדי להבטיח את הדחת נתניהו. המפתח, לפי הערוץ, יהיה ביכולת להרכיב קואליציה של 61 חברי כנסת, ובגורלן של מפלגות המתנדנדות סביב אחוז החסימה.
חשיבותו של הקול הערבי
אלא שבכלי התקשורת הערביים בולטת גם ההערכה כי אפילו תבוסה של נתניהו לא בהכרח תשנה את המצב האזורי. בשאלות איראן, ההתנחלויות, רצועת עזה והסיכוי להקמת מדינה פלסטינית, פרשנים רבים מזהים הבדלי סגנון בין המתמודדים, אך פערים מצומצמים בהרבה במדיניות הביטחונית. לפיכך, מבחינת חלקים נרחבים בתקשורת הערבית, הבחירות בישראל אינן רק הכרעה בין נתניהו לאיזנקוט, אלא מבחן לשאלה האם ישראל מסוגלת לשנות כיוון, או שתסתפק בהחלפת האיש העומד בראשה.