על פי הדיווח ברשת "אל-ערבי אל-ג'דיד", ההנהגה המצרית בוחנת את האפשרות להסלים את צעדיה המדיניים והמשפטיים, תוך שמירה על ערוצי תקשורת פתוחים מול אנקרה, טריפולי ובנגאזי. גורם דיפלומטי מצרי חשף כי המחלקה המשפטית של משרד החוץ המצרי, בשילוב מומחים לדין בינלאומי, כבר שוקדת על ניסוח התזכיר.
המטרה המרכזית היא לרשום באופן רשמי את ההתנגדויות המצריות במוסדות הבינלאומיים וליצור בסיס משפטי לערעור על פעולות שעלולות לפגוע באזור הכלכלי הבלעדי של מצרים ובמדף היבשת שלה. בנוסף, קהיר בוחנת הליכים משפטיים אפשריים לעצירת פעילויות חיפוש או קידוח שנויות במחלוקת.
"דיו על נייר": המסר התקיף של קהיר לאנקרה
הביקור המפתיע בקהיר והקשר למחנה חפתר
הברית עם יוון עשויה להתחזק
ההסכם בין שתי המדינות משנת 2020 מהווה כלי משפטי ודיפלומטי מרכזי מול התביעות הימיות של טורקיה. כעת נותר לראות אם הציר בין אתונה לקהיר יוביל לשרטוט מחדש של המפה הימית, שייצור משקל נגד דיפלומטי לשאיפותיה של אנקרה.
מקור הסכסוך הוא במחלוקת על הגבולות הימיים ועל הזכויות להפקת גז ונפט במזרח הים התיכון. ב-2019 חתמה טורקיה עם הממשלה בטריפולי על מזכר לתיחום הגבול הימי ביניהן, שלטענת יוון ומצרים מתעלם מזכויות האיים היווניים, ובראשם כרתים, ופוגע בזכויותיהן.
אנקרה טוענת מנגד כי ההסכם מבטיח חלוקה הוגנת של המרחב הימי. בתגובה חתמו מצרים ויוון ב-2020 על הסכם לתיחום חלקי של האזורים הכלכליים הבלעדיים שלהן, החופף בחלקו לשטח הנתבע בהסכם הטורקי-לובי.
אישור המזכר כעת בפרלמנט במזרח לוב, לאחר שנים של התנגדות, מחזק את מעמדה של טורקיה ומבטא התקרבות בינה לבין מחנה חפתר, בעל בריתה של מצרים. עם זאת, הוא אינו מיישב את המחלוקת עם קהיר ואתונה, הבוחנות הרחבה מזרחה של התיחום הימי ביניהן.
התרעות פיקוד העורף