מחקר של מומחים מאוניברסיטת סידני זיהה תת-סוג חדש של דיכאון הנקרא "דיכאון צירקדי". המחקר השתמש בנתונים קליניים וגנטיים מיותר מ-10,000 אוסטרלים כדי לזהות תת-סוג חדש זה, המהווה כמעט רבע מהאבחנות במחקר שלהם שבחן אנשים עם דיכאון חמור, חוזר או מתמשך.
המחקר, שפורסם בכתב העת הבריטי לפסיכיאטריה, מספק הבנה טובה יותר של המנגנונים הגנטיים העומדים בבסיס דיכאון צירקדי ומציע תובנות לגבי הסיבות לכך שטיפולים מסורתיים כמו SSRI (מעכבי ספיגה חוזרת סלקטיביים של סרוטונין) אינם פועלים באותה מידה עבור אנשים עם תת-סוג זה.
אנשים עם דיכאון צירקדי נטו יותר לחוות את הדיכאון שלהם מוקדם יותר בחיים והיו להם תסמינים חמורים יותר, כגון מאניה ורמות גבוהות יותר של מחשבות אובדניות. כמו כן, היה להם סיכון גנטי גבוה יותר לבעיות בריאות דלקתיות וקרדיולוגיות ולהפרעות נוירו-התפתחותיות משמעותיות, כולל הפרעת קשב וריכוז.
כיצד לטפל בדיכאון צירקדי?
תרופות נוגדות דיכאון כגון SSRI או SNRI (מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראדרנלין) נחשבות בדרך כלל לאפשרות הראשונה לטיפול בדיכאון, אך הן פחות יעילות, ויש להן יותר תופעות לוואי, עבור אנשים עם תת-הסוג הצירקדי.