מסיקור בארצות הברית, אירופה, הודו, סין, טורקיה והעולם הערבי עולה מכנה משותף ברור: מדובר בהצבעה רבת חשיבות, אך גם ניצחון של מתנגדי נתניהו אינו מבטיח ממשלה חדשה או שינוי יסודי במדיניות הביטחונית.
בארצות הברית: חשבון הנפש הראשון
סוכנות AP תיארה את ההצבעה כמשאל לא רק על כהונתו הממושכת של נתניהו, אלא על אופייה של ישראל: מדינה שבה מתחזקות השפעות דתיות ולאומניות, או כזו המעוגנת יותר בערכים ליברליים וחילוניים. הסוכנות הציגה גם את הפער בין תומכיו, הרואים בו מדינאי מנוסה, למתנגדיו המאשימים אותו בפגיעה במערכת המשפט ובהעדפת הישרדותו הפוליטית.
אירופה: חשיבות היסטורית, ספק לגבי השינוי
במאמר מערכת, "לה מונד" הצרפתי הציג עמדה ביקורתית יותר כלפי היקף השינוי האפשרי. העיתון העריך שניצחון של איזנקוט עשוי לבלום מגמות אנטי-ליברליות ולהקל את הבידוד הבינלאומי, אך הדגיש שבסוגיה הפלסטינית אין במצעו נתק מהותי ממדיניות הממשלה. הוא ציין את התנגדותו למדינה פלסטינית, לצד התנגדותו לאלימות מתנחלים ולתוכנית הבנייה באזור E1.
לצד סוגיית גיוס החרדים, הרשת הדגישה כי הפערים בין נתניהו לאיזנקוט בנוגע לעזה אינם גדולים, וכי פתרון שתי המדינות כמעט נעלם מהפוליטיקה הישראלית המרכזית. לפי הדיווח, כ-70 אלף ישראלים שבו מחו"ל להצביע וכחצי מיליון יצביעו לראשונה, אך ההכרעה עלולה להתעכב שבועות או חודשים: הסקרים אינם מעניקים רוב לאף מחנה, והסתייגות רוב המפלגות היהודיות משיתוף פעולה עם המפלגות הערביות עלולה להוביל למבוי סתום ולבחירות נוספות, כשנתניהו נשאר בינתיים בראש ממשלת מעבר.
אסיה: האם ההישגים הצבאיים יספיקו?
"טיימס אוף אינדיה" ניסח את השאלה המרכזית בכותרתו: האם נתניהו יכול להפוך הישגים ביטחוניים לניצחון פוליטי? הסיקור בחן את המתח בין האחריות ל-7 באוקטובר לבין ניסיונו להציג את המערכות נגד חמאס, חיזבאללה ואיראן כהוכחה לכושר הנהגתו.
סוכנות שינחואה הסינית בחרה במדריך מפורט למפלגות, לסקרים ולמוקדי המחלוקת. היא הדגישה כי "זכייה במספר המושבים הגדול ביותר אינה בהכרח זכייה בראשות הממשלה", והפנתה את תשומת הלב למפלגות הערביות ולרשימות הקטנות שעשויות להכריע את החשבון הקואליציוני.
בעולם הערבי ובאיראן: המלחמה והמבוי הסתום
סוכנות אנאדולו הטורקית פרסמה מיפוי נרחב של המפלגות והבליטה את האתגר שמציב איזנקוט להגמוניה של הליכוד. בדיווח נוסף שלה הודגשה חשיבות שיעור ההצבעה בחברה הערבית, כאשר שני המחנות מתקשים להשיג רוב ומסתייגים משותפות עם המפלגות הערביות.
בסוכנות תסנים האיראנית בלטה שפה עוינת במפורש: הכותרת תיארה בחירות ב"ישות הציונית" לאחר "השמדת עזה". לצד המסגור הזה, הסוכנות עסקה גם ביוקר המחיה, בגיוס החרדים ובהשלכות התוצאה על הפלסטינים ועל יחסי ישראל עם ארצות הברית ואירופה. אפילו בסיקור זה הודגש הפער בין חשיבות ההצבעה לבין חוסר הוודאות לגבי הממשלה שתקום בעקבותיה.
התרעות פיקוד העורף