תחת כותרת הביניים "נתניהו המפסיד הגדול", הביאה הרשת הערכה שייחסה לכאן. היא הבליטה גם את דברי ראשי האופוזיציה על דחיית הממשלה בידי הציבור. בכך נכרכה הצגת המדגמים בסיפור רחב יותר של אפשרות להחלפת השלטון, אף שהמספרים שהוצגו אינם מבטיחים אותה.
גם בעיתון המצרי אל־מסרי אל־יום הועלה לכותרת התיאור של נתניהו כמפסיד הגדול, תוך ייחוסו לתאגיד השידור הישראלי. העיתון הביא את טענת יאיר לפיד כי גוש נתניהו ספג תבוסה קשה, ולצדה את עמדת גדעון סער שלפיה חגיגות השמאל מוקדמות והליכוד מסתמן כמפלגה הגדולה ביותר.
הפרשנות שהוצגה בדיווח התמקדה במשא ומתן ארוך וקשה הצפוי לאחר הבחירות. העיתון הזכיר שהרשימות הערביות עשויות למלא תפקיד מכריע, אך ציין שלא נתניהו ולא איזנקוט הודיעו על נכונות לכרות עמן ברית. גם סקיי ניוז ערבייה בחרה להבליט בכותרתה כי "אין מנצח ברור", ולא הכריזה על חילופי שלטון.
עם זאת, האתר הציג גם את הפער החריף בין המדגמים: בעוד שלפי דיווחו ערוצים 11, 12 ו־13 העניקו למחנה נתניהו 50 מושבים, מדגם ערוץ 14 העניק לו 60. אל־ג'זירה הביאה אף היא את הנתון החריג, תוך תיאור הערוץ כמקורב לנתניהו. כך, לצד כותרות על מפלה לימין, נותר בסיקור גם מקום לאי־ודאות באשר לתוצאה הסופית ולהרכב הממשלה הבאה.
ההבדלים בין הכותרות משקפים שתי קריאות של המדגמים: האחת מבליטה את הפגיעה בנתניהו ואת התחזקות הייצוג הערבי; האחרת מדגישה שהיחלשות המחנה המכהן אינה שקולה להכרעה לטובת יריביו. בשני המקרים, נקודת המבחן שנותרה היא היכולת להפוך את המושבים לקואליציה שתוכל למשול.